עפ"א 21487-06-15

לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ימיני) מיום 21.5.15, לפיה קיבל את בקשת המשיב והורה על הארכת תוקף צווי הריסה מנהליים בב"ש 5911-04-14, ב"ש 5945-04-14 וב"ש5997-04-14 (צווי הריסה קודמים), וקביעת בית משפט קמא כי צווי ההריסה הקודמים ימשיכו לחול על המבנים חדשים שניבנו, על אף העובדה כי צווי ההריסה הקודמים בוצעו על ידי המשיב.

ברקע העובדתי:

המערערים היו בעלי מבנים שניבנו בשכונת דהמש, כל מבנה בן שתי קומות, וכנגד כל אחד מהמבנים הוצא צו הריסה מנהלי כאמור בב"ש 5911-04-14, ב"ש 5945-04-14 ובב"ש 5997-04-14.

ביום 15.4.15 ביצע המשיב צווי ההריסה כנגד שלושת המבנים.

לאחר הריסת המבנים ובעקבות כך, הוקמו מבנים חדשים על ידי אחרים שהם בעלי זכויות במקרקעין. (לטענת בא כוח המערערים , מדובר במקרקעין משותפים למערערים ולאחרים, שהבעלות בהם היא במושע).

בנימוקי הערעור:

1.ההליך בבית משפט קמא שעניינו "בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי", פגום.

הבקשה מופנית כנגד המערערים, שהם בעלי המבנים הקודמים שנהרסו.

2.אין קשר בין המערערים למבנים החדשים נשוא הבקשה להארכת מועד. בא כוחם הקודם של המערערים, עו"ד קייס, אמר לבא כוח המשיב, כי המערערים אינם בעלי המבנים ואינם קשורים בהם כלל.

3. בקשת המשיב בבית משפט קמא אינה מנומקת, אינה מביאה כל טעם המצדיק קבלת הבקשה ונטענו בה טענות ועובדות שאינן נכונות. בעניין נשוא תיק 11651-04-15, לטענת המערער, הערעור תלוי ועומד, לטענת המשיב, הערעור נדחה.