עפ"א 17231-09-15 חנא נ' ועדה מקומית לתכנון עכו

1.לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (כבוד השופט זיאד סלאח), מיום 29/6/15 בתו"ב 39156-02-10 (להלן- "תיק קמא"), לפיה נדחתה בקשה להארכת המועד לביצוע צו הריסה שהושת על המערער, ב- 12 חודשים נוספים.

רקע

2.נגד המערער הוגש כתב אישום בתיק קמא, בגין סגירת ארקדה (שהיא מעבר המקורה ברצף של קשתות או קמרונות הנתמכים בעמודים) בשטח של 76 מ"ר (להלן: "הסגירה") ללא היתר, ושימוש בחלל כמסעדה (מסעדת הלחם והדגים, להלן: "המסעדה"), המהווה שימוש חורג. ביום 6/10/11 הורשע המערער על פי הודאתו וגזר דינו ניתן ביום 29/3/12. הוא נידון לתשלום קנס של 10,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו וכן בתשלום כפל האגרה. עוד חויב להרוס את המבנה עד ליום 29/9/12 (להלן: "צו ההריסה"), אלא אם ישיג בינתיים היתר בניה כחוק.

עוד בטרם הדיון בבית משפט קמא שלאחריו הורשע, החל המערער בהליך של קבלת היתר לשימוש חורג.

תחילה הייתה הוועדה המקומית לתכנון ובניה עכו (להלן: "הוועדה" או "המשיבה") נכונה לאפשר למערער שימוש חורג, בחודשי החורף בלבד, לתקופה שלא תעלה על 5 שנים, בכפוף לכך שיעמוד בתנאים מסוימים. בהמשך, הפחיתה המשיבה את התקופה לשלוש שנים, אך בשנת 2015 שינתה טעמה והחליטה שלא לאשר, כלל, שימוש חורג, בנימוק, שמדובר בסטייה ניכרת מתכנית. על ההחלטה האחרונה הגיש המערער ערר לוועדת הערר, אשר טרם נדון.

3.אביא, להלן, בתמצית, את השתלשלות העניינים;

בהחלטתה מיום 20/2/10 (שנשלחה למערער ביום 28/2/11), בבקשת המערער לסגירה עונתית לחלק מהארקדה, קבעה הוועדה כי חומרי הסגירה המבוקשים אינם מתאימים לסביבה בקרבת הים ולעיצוב המבנה, וכן כי השימוש המבוקש הוא שימוש חורג מתוכנית ולכן יש להגיש בקשה לשימוש חורג לתקופה מקסימלית של עד 5 שנים, ולמשך חודשי החורף בלבד, הווה אומר - פירוק של הסגירה בחודשי הקיץ (מתאריך 1/4/11 ועד לתאריך 1/10/11).

בהתאם, הגיש המערער בקשה נוספת לוועדה, בה ביקש "לגליזציה לשימוש חורג ל- 5 שנים מתכנית: שטח מסחרי במקום ארקדה- מבנה מקורה פתוח לרחוב המשמש למעבר ציבורי לתקופת חודשי החורף בלבד (1.10 עד 1.4). פירוק הסגירה ופתיחת המעבר הציבורי בחודשי אביב וקיץ (מה 1.4 עד 1.10)" (נספח ה' לנספח 2 להודעת הערעור).

הוועדה, בהחלטתה מיום 28/5/12 (שנשלחה למערער ביום 13/06/12), קבעה כי יש לצמצם את תקופת השימוש החורג מחמש שנים לשנתיים בלבד, ורק לסגירת חורף. עוד נקבע כי לא ניתן לאשר מבנה מחסן בתחום הארקדה וכי יש לתקן את התכנית. כן נקבע, שלאחר תיקון התכניות, תפורסם הבקשה ולאחר מתן תקופה בת 15 ימים לשם הגשת התנגדות לשימוש החורג המבוקש, יתקיים דיון חוזר בוועדה.

בעקבות תיקון התכניות פרסמה הוועדה, ביום 31/12/12, הודעה בדבר הבקשה לשימוש חורג (נספח ז' להודעת הערעור).

4.סמוך לאחר מכן, במסגרת דיון בפני בית משפט קמא, מיום 8/1/13, הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי בשל קיומם של הליכים לקבלת היתר לסגירת חורף, תסכים הוועדה לפנים משורת הדין ליתן ארכה לביצוע צו ההריסה, עד ליום 1/4/13, שאז ממילא מסתיימת תקופת החורף ויהא על המערער להסיר את הסגירה. זאת - בכפוף לכך שעד לאותו מועד, אמנם יסיר המערער את סגירת החורף ובתנאי שלא יתבקש ארכה נוספת, לאחר מועד זה.

הסכמה זו של הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.

ביום 21/9/14 (ההודעה על כך נשלחה למערער ביום 23/9/14) התקבלה החלטה נוספת של הוועדה, לפרסם שימוש חורג לשלוש שנים, משטח של ארקדה לשטח מסחרי וסגירת חורף לתקופה של חודשי חורף (1.10 עד 1.4), הכולל הוראה בדבר פירוק הסגירה ופתיחת המעבר לציבור בחודשי הקיץ (נספח ו' להודעת הערעור).

5.אולם, היתר לשימוש חורג לא התקבל ובמקום זאת, לפי בקשת ראש העיר ובעקבות המכתב של היועצת המשפטית כנרת הדר, הובאה הבקשה להיתר לשימוש חורג, לדיון חוזר בוועדת המשנה, אשר החליטה ביום 10/05/15, בשינוי עמדה, שלא לאשר את הבקשה, בנימוק של סטייה ניכרת מתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית), התשמ"ב-2002 (להלן: "התקנות").

בהחלטה הוסבר, בין היתר, כי הארקדה מהווה אלמנט בינוי ועיצוב אדריכלי וסגירתה מהווה סטייה ניכרת מהוראות עיצוב אדריכלי; היא מהווה שטח שירות ואיננה כלולה בשטח הבניה המותר; סגירתה תסיט את ייעודה לשמש כשטח שירות, ותביא לכך שהיא תשמש כשטח עיקרי, המהווה סטייה ניכרת; אם תתקבל בקשת ההיתר, ישתנה אופייה של הסביבה הקרובה, מבחינת השימושים, העיצוב והתפקוד של הסביבה. נימוק נוסף לדחיית הבקשה, היה, שעבירות הבניה נמשכות מזה כעשר שנים, תוך הפרת צווים להפסקת שימוש והפרת צווי הריסה. עם זאת הוסבר, כי ראוי לאמץ מדיניות לטיפוח הארקדות בעיר, כפתרון למעבר הולכי רגל לאורך חזיתות של מסחר ועסקים.

על החלטה זו הגיש המערער ערר לוועדת הערר, אולם עניינו לא נדון, בשל בקשות דחייה מצד המשיבה. כעת קבוע הדיון ליום 12/4/16.