עפ"א 1634-03-16 לחינוך ומורשת נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה עירון ואח'

ההליך 

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה (כבוד השופט יעקב גולדברג) מיום 2/2/2016, לפיה דחה בימ"ש קמא את בקשת המערערת "עמותת אלנהדה לחינוך ומורשת במשולש הצפוני" (להלן: "העמותה" או "המערערת") לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צווי איסור בניה ושימוש ומניעת פעולות, שהוצאו על ידי בימ"ש קמא ביום 28/6/2015, האוסרים על המבקשת לעשות שימוש במבני מוסד חינוכי (בית ספר לכיתות א' ו- ב', גן חובה וגן טרום חובה, להלן: "בית הספר").

בית הספר נפתח על ידי העמותה ביום 1/9/2015 והוא מתנהל בשטח של כשלושה דונם, במבנים, לרבות מתקנים ובריכות שחייה (להלן: "המבנים"), הנמצאים על מקרקעין, שייעודם חקלאי, מאדמות כפר קרע, הידועים כחלקה 12 בגוש 12128 (להלן: "המקרקעין").

מנתוני משרד החינוך, שנמסרו לבימ"ש קמא עולה, שבביה"ס לומדים 116 ילדים, בהם 52 תלמידי גן חובה וגן "טרום חובה", 39 תלמידים בשתי כיתות א' ו- 25 תלמידים בכיתה ב'.

2.בית הספר מתנהל, מתחילת פעילותו, ללא שקיים היתר בנייה למבנים, או היתר לשימוש חורג או רישיון מטעם משרד החינוך, כמתחייב על פי חוק.

בהתאם לסעיפים 239 ו- 246 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") הוצאו, כאמור, ביום 28.6.2015, לבקשת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה המקומית" או "הוועדה"), צווים האוסרים על בנייה במקרקעין ועל ושימוש בהם (להלן: "הצווים").

3.ביום 1/3/2016, עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגישה העמותה "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע החלטה", היא החלטת בימ"ש קמא. הכוונה הייתה, כמובן, לבקש לעכב את מועד תחילת תחולתם של הצווים וכך התייחסתי אל הבקשה.

בהחלטתי מיום 2.3.16 (להלן: "ההחלטה הזמנית"), הוצאתי צו ארעי לעיכוב ביצוע, עד יום 7/3/16, הוא המועד שקבעתי לדיון בעניין, במעמד הצדדים.

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.