עפ"א 16334-11-14 חוסיין נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה חבל אשר

1.לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, כבוד השופט מוחמד עלי, בתיק תו"ב 27430-08-10, במסגרתו הורשע המבקש בביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, סעיפים 145 (א), 204 (א), 208, 209 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה (להלן: "פסק הדין").

גזר דינו של המבקש ניתן ביום 18/9/14 במעמד הצדדים, במסגרתו נידון המבקש לתשלום קנס ואגרת בניה, חתימה על התחייבות וצו הריסה.

2.ראשית, ביום 9/11/14, הוגשה לתיק זה הודעת הערעור עצמה, אולם לאחר שהסבתי את תשומת ליבו של בא כוח המבקש לכך שנראה, כי בעת בה הוגשה, חלף המועד להגשת הערעור (החלטתי מיום 10/11//14), הוגשה, ביום 17/11/14, בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, היא הבקשה שלפניי (להלן: "הבקשה").

גזר הדין בעניינו של המבקש ניתן ביום 23/3/14 ולפיכך היה על המערער להגיש את כתב הערעור לא יאוחר מיום 2/11/14, בעוד שהודעת הערעור הוגשה ביום 9/11/14, היינו - באיחור של 7 ימים.

3.בבקשה טוען בא כוח המבקש כי אחר במועד הגשת הערעור מחמת טעות, עת סבר שימי פגרת חג הסוכות אינם באין במניין הימים לצורך הגשת הערעור.

לגופו של ענין, טוען המבקש, כי סיכויי הערעור אינם מבוטלים וכי למצער, קיים ספק סביר הדרוש לשם זיכויו. המבקש מפנה לפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בעניינו ולקביעות בית משפט קמא בפסק הדין וטוען כי קיימות סתירות שונות בקביעות שנקבעו בפסק הדין. כמו כן, מצביע המבקש על מחדלי המשיבה אליהם התייחס אף בית משפט קמא בהכרעת הדין (עמוד 28 לפרוטוקול מיום 23/3/14 שורות 16-19) וטוען, כי שגה בימ"ש קמא בקבעו, כי מחדלים אלה אינם מעוררים חשש שהגנת המבקש קופחה.

המשיבה מתנגדת למתן הארכה תוך שהיא מאמצת את קביעות בית משפט קמא.