עפ"א 14635-07-12 רמי לוי שווק השקמה בע"מ ואח' נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז

בפניי ערעור על פסק דין בית משפט שלום רמלה, כב' השופט אבו שחאדה, בתיק 31164-02-10, מיום 12.5.2012.

מלכתחילה הערעור הוגש כנגד הכרעת הדין וכנגד גזר הדין. בסופו של יום חזרו בהם באי-כוח המערערים מכל טענותיהם לעניין הכרעת הדין. מכאן שהערעור נסב כנגד חומרת העונש והאמצעים הנוספים שגזר בית משפט קמא על המערערים.

המערערים הורשעו בעבירות של שימוש חורג במקרקעין למטרת סופרמרקט באזור תעשיה, סעיפים 145(א)(3), 204(א), 205, 208, 253 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

העונש שגזר בית משפט קמא:

המערערת 1 חויבה בתשלום קנס בסך 250,000 ₪, שישולם ב - 5 תשלומים שווים ורצופים.

המערער 2 חויב ב - 250,000 ₪ קנס, שישולם ב - 5 תשלומים שווים ורצופים.

כל אחד מהמערערים חויב בחתימה על התחייבות כספית בסך 250,000 ₪, להימנע במשך 3 שנים מביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבניה והתקנות לפי החוק.

בנוסף, ניתן צו איסור שימוש למבנים נשוא כתב האישום המתוקן, שאמור היה להיכנס לתוקף ביום 1.11.2012, אלא אם כן עד למועד זה יהיה בידי המערערים היתר כדין.

מכאן הערעור שבפניי.

בנימוקי הערעור:

ב"כ המערערים מציין כי לאור האמור בסעיף 61(א) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), הקנס המקסימלי שניתן להשית בגין עבירה שלצדה עונש מאסר בין שנה ל - 3 שנים, עומד על סך 75,300 ₪.

בית משפט קמא קבע כי מכוח סעיף 61(ג) לחוק העונשין, ניתן להשית על המערערים קנס בסך 1,400 ₪ בגין כל יום בו נמשכת העבירה. בנוסף לכך ציין בית משפט קמא במסגרת שיקוליו את הוראות סעיף 63(א) לחוק העונשין, המאפשרת הטלת קנס פי ארבע משווי הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה בעבירה.

לטענת ב"כ המערער, הטלת קנס יומי בנסיבות עניין זה הינה בלתי סבירה ואינה תואמת נסיבותיהם של המערערים. קנס יומי יוטל מקום שמדובר בעבירה חמורה מסוג הפרת צו של בית משפט, ובאשר להוראת סעיף 63(א), היה על המאשימה להוכיח כוונה לגרום נזק או השגת טובת הנאה, וכן שווי הנזק או טובת הנאה טרם שיושת על המערערים הקנס שנקבע בחיקוק.