עפ"א 11444-09-16 שמיר נ' מדינת ישראל

לפניי בקשת המערער להורות כי אפסול עצמי מלדון בערעור שהוגש במסגרת הליך זה.

המערער טען בבקשתו, כי "שפתו ודרך פנייתו של כב' השופט אינה ברורה דייה לתובע". בעניין זה נטען כי המערער אינו עו"ד וכי הוא מייצג את עצמו.

כמו כן, הפנה המערער להחלטתי מיום 30/1/2017, לפיה הוקדם הדיון בערעור לבקשת המשיבה, וזאת בניגוד לרצונו של המערער כי הדיון יוותר על כנו. המערער טען כי החלטת בית המשפט היתה כי "לבית המשפט יש אינטרס לסיים את הטיפול בתיק מהר ככל שניתן", "גם כשידע (בית המשפט- י.פ.א) כי המסמכים והתשריט של המאשימה הנם מזויפים", כך לטענתו של המערער.

לטענת המערער, רצונו היה לקיים את הדיון במועד מאוחר יותר, מתוך כוונה כי עד אז, קיימת סבירות שהמשטרה תסיים את חקירתה בנוגע למסמכים מזויפים שהוגשו על ידי המאשימה לצורך הגשת כתב אישום כנגדו. עוד טען המערער, כי נאלץ להשקיע מכספו ולהציג חוות דעת מומחה לתכנון ובנייה שהגיע למסקנה כי התשריט והמסמכים שהגישה המשיבה, אינם אמינים, אך בית המשפט לא אישר את קבלת חוות הדעת לתיק, מה שלדבריו מעלה תהיות וסימני שאלה, כלשונו של המערער.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי להורות על דחייתה, אף ללא צורך בקבלת עמדת המשיבה.

המדובר הוא בבקשה מופרכת מן היסוד, שאין בה כל ממש.

זה המקום לציין, כי המערער אינו עורך דין ומטבע הדברים, הוא איננו מתמצא ברזי החוק והמשפט. יתכן כי בטעם זה נעוץ הקושי של המערער להבין את שפתו של בית המשפט. יובהר בעניין זה, כי אין כל מניעה לכך, שהמערער יקבל ייצוג בידי עורך דין מוסמך ולכן, טרוניתו בעניין זה כלל אינה מובנת. בכל מקרה, ההחלטות אליהן מתייחס המערער לשונן פשוטה וברורה.