עע"מ 8281/14 ד"ר תמרה מרגוליס נ' שירות בתי הסוהר ואח'

1.        בפני בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, שהוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 25.11.2014 (עת"מ 9904-09-14, סגן הנשיא מ' פינקלשטיין), ובה עותרת המבקשת לעיכוב ההכרעה במכרז לתפקיד קצין הרפואה של מחוז צפון בשירות בתי הסוהר (להלן: המכרז ו-שב"ס בהתאמה). 

רקע עובדתי וההליכים המשפטיים עד כה

2.        בשב"ס התקיים הליך פנימי שבו נבחנו מועמדים לאיוש התפקיד של קצין רפואה של מחוז צפון בארגון. בדיון שיבוצים שנערך ביום 15.7.2013 התברר כי ישנן בשב"ס שתי רופאות המעוניינות בתפקיד: המבקשת, ד"ר תמרה מרגוליס, והמשיבה 5, ד"ר מרים מדר (להלן: מדר). בסיומו של דיון השיבוצים החליט נציב שב"ס כי מדר תיבחר לתפקיד, בכפוף לאישורו של השר לביטחון פנים (להלן: השר). זאת, בהתחשב בכך שמדובר בתפקיד של סוהר בכיר הממונה בידי השר לפי סעיף 79 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד עתירה כנגד החלטה זו, אך ביום 6.8.2013 היא נמחקה בהסכמה מאחר שבאותה עת טרם ניתן אישור השר למינוי (עת"מ 58731-07-13).

3.        בהמשך, הורה נציב שב"ס לערוך מכרז חדש לתפקיד, שיהיה פתוח גם למועמדים מחוץ לשב"ס. המבקשת עתרה גם כנגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אך הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט לפיה "המכרז החיצוני יבוטל, ובשלב ראשון יסתיים המכרז הפנימי בהחלטה מנומקת כדין", כך שהעתירה תימחק בהסכמה (עת"מ 31438-11-13).

4.        ביום 11.8.2014 נערך דיון שיבוצים נוסף בשב"ס, ובסיומו המליצה ועדת המינויים שלא לבחור באף אחת משתי המועמדות לתפקיד. נציב שב"ס קיבל את ההמלצה האמורה, ובעקבות זאת עתרה המבקשת בשלישית לבית המשפט המחוזי. ביום 3.9.2014 הורה בית המשפט המחוזי על מתן צו ביניים לפיו לא יתפרסם ולא יתקיים מכרז חיצוני לתפקיד קצין הרפואה של מחוז צפון. ביום 5.10.2014 נערך דיון ראשון בעתירה, שבסיומו הורה בית המשפט המחוזי כי המשיבה 3, ראשת מנהל משאבי אנוש בשירות בתי הסוהר (להלן: רמ"ל מש"א), תיחקר על תצהירה, וכי קצין הרפואה הראשי בשב"ס (להלן:הקרפ"ר) ייחקר בכל הנוגע להתאמתה של המבקשת לתפקיד קצינת הרפואה של מחוז צפון. בית המשפט המחוזי נימק החלטתו זו בפער הניכר שבין דבריו הלאקוניים של הקרפ"ר כפי שצוינו בפרוטוקול ועדת המינויים לבין דבריו המפורטים והארוכים, הכוללים השוואה בין יכולותיהן של המבקשת ושל מדר, כפי שהובאו במסגרת תגובת המשיבים לעתירה. עדויות אלה נשמעו בדיון שהתקיים ביום 6.11.2014.

5.        בהחלטתו מיום 20.11.2014 ביטל בית המשפט המחוזי את צו הביניים שמנע את קיום המכרז. בהחלטה, ציין בית המשפט המחוזי כי הקרפ"ר עמד בעדותו על כך שהמבקשת אינה מתאימה לתפקיד, כיוון שאינה רופאה מומחית וניסיונה הפיקודי והניהולי הוא מצומצם. הקרפ"ר ציין עוד כי המבקשת היא רופאה מקצועית, עצמאית ובעלת ידע רב, אך היא מגלה בעיתיות בתפקוד במצבי לחץ. בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי המבקשת נמנעה מלחקור בחקירה נגדית את הקרפ"ר. בית המשפט המחוזי התייחס עוד לכך שרמ"ל מש"א העידה כי פרוטוקול ועדת השיבוצים הוא פרוטוקול אותנטי שנכתב בזמן אמת ובו צוינו עיקרי הדברים בלבד, וכי הדברים שהובאו בתגובת המשיבים אכן משקפים את שנאמר בדיון השיבוצים. כן ציין בית המשפט המחוזי כי מן העדויות עולה שהן הקרפ"ר והן רמ"ל מש"א סבורים כי מדר מתאימה לתפקיד, כך שמתעוררת השאלה מדוע היא לא מונתה לו. אולם, כיוון שמדר לא עתרה כנגד ההחלטה בית המשפט המחוזי לא נדרש לשאלה זו. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי עדותו של הקרפ"ר בכל הנוגע להתאמתה של המבקשת לתפקיד היא מהימנה, וכי היא נתמכת בחוות הדעת התקופתיות על המבקשת ועל נתוני מרכז ההערכה בעניינה. בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה כי ניתן להתרשם שלגורמים השונים בשב"ס לא היה את האומץ הנדרש לומר למבקשת, שהיא כאמור רופאה מסורה, כי אינה מתאימה למלא את התפקיד, ולכן הדברים החריפים בעניינה נאמרו במפורש רק במהלך ההתדיינות המשפטית. בית המשפט המחוזי ציין כי בדרך שבה נערך פרוטוקול ועדת השיבוצים נפלו פגמים, אך קבע כי יש להעדיף את עדות הקרפ"ר ורמ"ל מש"א בפניו על פני התיאור החלקי בפרוטוקול. לסיכום, קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח העדויות שנשמעו "חלה תפנית" הן מבחינת סיכויי העתירה והן מבחינת מאזן הנוחות, ולכן הורה כאמור על ביטול צו הביניים שנתן קודם לכן.

6.        ביום 25.11.2014 ניתן פסק הדין בעתירה. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי יש לראות בהחלטה מיום 20.11.2014 חלק מפסק הדין. בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת ועדת השיבוצים שלא למנות את המבקשת לתפקיד של קצינת הרפואה של מחוז צפון היא סבירה ואין מקום להתערב בה. כן קבע בית המשפט המחוזי שאין צורך להכריע בשאלה האם מדר עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז הפנימי לתפקיד, שכן למבקשת לא תצמח כל תועלת מהכרעה בסוגיה זו, בשים לב לכך שמדר ממילא לא מונתה לתפקיד ואילו ההחלטה שלא למנות את המבקשת לתפקיד היא מוצדקת כשלעצמה. כן דחה בית המשפט המחוזי את טענת המבקשת לפיה היא הופלתה מחמת גילה. נוכח כל האמור, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט המחוזי ציין כי בהתחשב בהתנהלות השב"ס, הוא אינו מחייב את המבקשת בהוצאותיו, אך חייב אותה לשאת בהוצאותיה של מדר בסך של 5,000 שקל.

הבקשה לסעד זמני

7.        ביום 4.12.2014 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובו כללה גם בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ולעיכוב תשלום הוצאות המשפט בהם חויבה. המשיבה מציינת כי ביום 3.12.2014 פורסם המכרז לתפקיד שעליו התחרתה באתר האינטרנט של השב"ס, וגורסת כי הוא נתפר למידותיה של מדר. במסגרת הבקשה דנן טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן תפקיד קצין הרפואה של פיקוד צפון אינו מאויש כבר מאז מרץ 2013, ולא מונה לו אפילו ממלא מקום זמני, ומכאן שניתן להמשיך ולשמר את המצב הקיים עד להכרעה בערעור. לעומת זאת, כך נטען, דחיית הבקשה למתן סעד זמני תעקר למעשה את הערעור מתוכן. המבקשת לא התייחסה במפורש לסיכויי הערעור, אך טוענת כי הליכי המכרז שקיים השב"ס היו פגומים לאורך כל הדרך, וכוונו למטרה אחת – מינוייה של מדר לתפקיד. לשיטת המבקשת, בית המשפט המחוזי שגה בכך שנמנע מהכרעה בכל הנוגע לעמידתה של מדר בתנאי הסף שנקבעו במכרז הפנימי. כן טוענת המבקשת ששגה בית המשפט המחוזי בכך שנמנע מלהכריע בטענות שהעלתה בנוגע להרכב ועדת השיבוצים, וכן בכך שנתן אמון בעדותו של הקרפ"ר והעדיף אותה על פני הכתוב בפרוטוקול שנערך בוועדת השיבוצים.