עע"מ 7380/14 שריף הנדי נ' מועצה מקומית פרדיס ואח'

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד"ר מ' רניאל) בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 57918-01-14.

2. המערער הוא בעל זכויות (יחד עם אחרים) במקרקעין ביישוב פרדיס הידועים כחלקה 2 בגוש 11277 (להלן: החלקה). בשנת 1986 קיבל המערער היתר בניה לבניית ביתו בחלקה בהתאם לתכנית המתאר פרדיס ש/391 (להלן: תכנית ש/391). בפועל, הבניה הייתה תוך חריגות שונות מההיתר. בשנת 2011 הגיש המערער לוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון (המשיבה 3, להלן: הוועדה המקומית) בקשה להיתר להכשרה בדיעבד של תוספות הבניה ושינויי הייעוד שביצע שלא כדין לאורך השנים, ובכלל זה בניית מבנה חניה מקורה בגג רעפים בשטח של 35 מ"ר (להלן: מבנה החניה). לאחר גלגולים שונים (שפרטיהם אינם דרושים לענייננו) החליטה הוועדה המקומית ביום 8.9.2013 לקבל את התנגדות המועצה המקומית פרדיס (המשיבה 1, להלן: המועצה המקומית) ולדחות את בקשת המערער.

           המערער לא הרים ידיים והגיש ערר על החלטה זו לוועדת הערר המחוזית (המשיבה 2, להלן: ועדת הערר), אשר ביום 26.11.2013 החליטה לקבל את הערר ולהכשיר את מבנה החניה.

3. המועצה המקומית עתרה נגד החלטה זו של ועדת הערר לבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בפסק דינו מיום 10.7.2014 קיבל בית המשפט את עתירת המועצה המקומית והורה על ביטול החלטת ועדת הערר בכל הנוגע להכשרת מבנה החניה.

4. בערעורו לפנינו טען המערער נגד פסק דינו של בית משפט קמא אשר לטענתו התערב שלא כדין בהחלטתה ובשיקול דעתה המקצועי של ועדת הערר.

5. לאחר עיון הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6. ליבת המחלוקת בין הצדדים נוגעת למבנה החניה, שהוא מושא פסק הדין קמא והערעור שלפנינו. למערער אושרה בשעתו, במסגרת היתר הבניה שקיבל להקמת ביתו, חניה בקומת הכניסה של הבנין בשטח של כ- 19 מ"ר. אלא שהמערער עשה דין לעצמו, הסב את החניה האמורה שבנה למחסן, ובמקומה הקים, ללא היתר, בחזית הבנין, על גבול החלקה ותוך חריגה מקווי הבנין, את מבנה החניה החדש מושא הליכים אלה בשטח של כ- 35 מ"ר ובגובה של 3.4 מ', אשר הנגישות אליו היא דרך שביל הולכי רגל המיועד להרחבה.

מבנה החניה הוקם לא רק ללא היתר כדין אלא בסתירה להוראות תכנית ש/391 לענין שטחו וגובהו. תכנית ש/391 קובעת לענייננו כי "גובהו המרבי של מבנה לחניה בעל גג משופע לא יעלה על 2.60"(סעיף 10(א) לתכנית), וכן: "... שטח בנין עזר לא יעלה על 5% משטח המגרש, ולא יותר מאשר 25 מ"ר ליחידת דיור" (סעיף 11). מבנה החניה הנדון חורג אפוא מהוראות התכנית ש/391 הן לענין גובהו (3.40 מ' לעומת גובה מקסימלי של 2.60 מ' לפי התכנית), והן לענין שטחו (35.1 מ"ר לעומת שטח מקסימלי של 25 מ"ר לפי התכנית).