עע"מ 6558/14 מפרם בע"מ נ' עיריית קרית ביאליק

לפני בקשה למתן סעד זמני בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ב-עת"ם 12559-07-12 מתאריך 15.7.2014 (כב' השופטת י' וילנר), בגדרה עתרה המבקשת כי אורה למשיבה להימנע מלנקוט בכל הליך לגביית היטלי הפיתוח שהושתו על פי הדרישה שבבסיס ההליך, מושא הערעור.

אביא להלן בקצרה את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

תמצית הרקע עובדתי

2. בשנת 2001 הגישה המבקשת למשיבה (להלן גם: העירייה) בקשה לקבלת היתר בניה לבניית בניין בן 10 קומות במגרש בבעלותה (להלן: הנכס). כתנאי למתן היתר הבנייה, ערכה העירייה תחשיב שטחים לחיוב המבקשת בהיטלי פיתוח ושלחה למבקשת הודעת דרישה לתשלום (להלן: התחשיב המקורי). לאחר שהמבקשת שילמה את היטלי הפיתוח, ניתן למבקשת היתר בנייה.

3. בשנת 2011 שלחה העירייה למבקשת הודעת דרישת תשלום מעודכנת (להלן: התחשיב המעודכן) על סך של 1,824,202 ש"ח בגין היטלים ואגרות פיתוח בקשר לנכס.

4. המבקשת עתרה לבית המשפט המחוזי הנכבד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כנגד התחשיב המעודכן. עיקר טענתה של המבקשת במסגרת העתירה היתה כי היא שילמה את מלוא ההיטלים הנדרשים עוד בשנת 2001 וזאת בהסתמך על התחשיב המקורי, ובכל מקרה, בנסיבות, לא ניתן לחייבה בתשלום נוסף באופן רטרואקטיבי. כן העלתה המבקשת טענות ביחס לגובה החוב שנקבע בתחשיב המעודכן.

5. העירייה גרסה כי התחשיב המעודכן נשלח למבקשת לאחר שנתגלה כי בתחשיב המקורי נפלה טעות מקרית בחישוב גובה ההיטלים. לפיכך, לטענת העירייה, היא נהגה כדין ובתום לב כאשר תיקנה את הטעות במסגרת התחשיב המעודכן.

6. בתאריך 15.7.2014 קבע בית המשפט קמא הנכבד כי אכן נפלה טעות טכנית בעריכתו של התחשיב המקורי, אולם העירייה היתה רשאית לתקן טעות זו, נוכח האינטרס הציבורי בגבייתם של ההיטלים. עוד ציין בית המשפט בהקשר זה כי הוא לא שוכנע שבמקרה, מושא העתירה, נפגע אינטרס ההסתמכות של המבקשת באופן הגובר על האינטרס הציבורי בחיובה במלוא היטלי הפיתוח.

נוכח האמור – בית המשפט קמא הנכבד קבע כי התחשיב המתוקן הוצא כדין, אך יחד עם זאת, בשים לב לטעות שנעשתה על ידי העירייה – הוא פטר את המבקשת מלשלם ריבית על החוב. בנוסף, התיר בית המשפט למבקשת לפנות לגורמים הרלבנטיים ולמצות את ההליכים באשר להשגותיה על גובה החיוב לגופו, וזאת בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.