עע"מ 3842/09 א.ש. ואח' נ' קצין התגמולים

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' גדות) מיום 22.4.2009 בעת"מ 1996/07. 

1. הערעור דנן הוגש בשנת 2009 ועניינו בעתירת המערערים, יורשיו של חלל צה"ל ג.ש. ז"ל (להלן: ג.), לקבלת הטבות ותשלומים מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון וזאת רטרואקטיבית מיום שבנם היה זכאי להכרה כנכה צה"ל. תהליך ההכרה בג. כנכה צה"ל החל ביולי 1999 לאחר שאובחן כחולה אפילפסיה והגישבקשה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. בקשתו של ג. נדחתה על-ידי קצין התגמולים וערר שהוגש עליה לוועדת הערעורים נדחה אף הוא. רק לאחר שהוגש ערעור על החלטתה של ועדת הערעורים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, קבע בית המשפט ביום 27.11.2006 כי מחלת האפילפסיה בה חלה ג. נגרמה תוך כדי ועקב שירותו הצבאי (ע"א 3011/03) ועל כן הוא זכאי להכרה כנכה צה"ל בגינה, אך למרבה הצער ג. נפטר בטרם ניתן פסק הדין האמור.

2. בעקבות פסק הדין שהכיר בג. כנכה צה"ל, פנתה משפחתו לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו מידית כנכה צה"ל וכן להעניק לו רטרואקטיבית את כל הזכויות להן היה זכאי. קצין התגמולים דחה את בקשת המערערים בהסתמכו על הוראת אגף השיקום מספר 80.23 (להלן: הוראה 80.23), המתייחסת למועד תחילת תשלומן של ההטבות אותן ביקשו המערערים והקובעת כי הן יוענקו מיום קבלת החלטת ההכרה באדם כנכה צה"ל ומשכך, אין מקום להיעתר לבקשת המערערים.

3. בעתירה שהגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים, טענו המערערים כי בעניינם התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן האמור בהוראה 80.23 וקבלת התשלומים המבוקשים רטרואקטיבית, בהדגישם בהקשר זה את התנהלותו של קצין התגמולים ואת הימשכות הליכי ההכרה בג. כנכה צה"ל. לחלופין, טענו המערערים כי הוראה 80.23 היא הוראה מפלה שדינה להיפסל, שכן היא נסמכת כל כולה על מועד ההכרה באדם כנכה צה"ל ולא על המועד הרלוונטי לעניין זה שהוא מועד פציעתו.

           בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את עתירת המערערים על שני חלקיה: ראשית, נדחו טענות המערערים באשר להוראה 80.23 לגופה נוכח פסיקתו רבת השנים של בית משפט זה שאישר את תוקפה ושנית, נקבע כי בעניינם של המערערים לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהוראה 80.23 והענקת ההטבות והתשלומים שנתבקשו באופן רטרואקטיבי.

4. המערערים לא השלימו עם פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים והגישו את הערעור שבפנינו ולאחר שני דיונים שהתקיימו בו (ביום 26.4.2010 ויום 5.1.2011), הוחלט להשהות את המשך הטיפול עד למתן פסק דין בהליך עקרוני תלוי ועומד - עע"מ 7335/10 קצין התגמולים נ' לופו (29.12.2013) (להלן: עניין לופו) - בו שב בית משפט זה ונדרש לשאלת תוקפה של הוראה 80.23. ואכן, בפסק הדין שניתן בעניין לופו שינה בית המשפט (השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בהסכמת הנשיא א' גרוניס והמשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' נאור) את ההלכה הנוהגת והורה על בטלותה של הוראה 80.23, בקובעו כי ההחלטה להעניק הטבות ותשלומים מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון לפי מועד ההכרה באדם כנכה צה"ל, יוצרת אבחנה בלתי ראויה בין שני נכים שנפגעו או חלו בצורה דומה באותו יום ושהגישו את תביעותיהם באותו מועד, רק משום שההחלטה המכירה בנכותם התקבלה במועדים שונים. עם זאת, נקבע כי תחולתה של ההלכה בדבר בטלות ההוראה האמורה תהיה פרוספקטיבית, היינו מיום מתן פסק הדין (29.12.2013) ואילך. לעניין זה ציין בית המשפט כי:

בטלות הוראה 80.23 מביאה לשינוי, הלכה למעשה, של מדיניות התשלומים שבה נקט המערער במשך שנים ארוכות, ואשר על טיבה עמד בית משפט זה בהלכתבודיק, שאישרה אותה; ההסתמכות על הלכת בודיק הייתה משמעותית וסבירה, משאוזכרה במהלך השנים על-ידי בית משפט זה, בלא שסויגה, ותוך שיושמה בבתי המשפט האחרים כלשונה (ראו בבית משפט זה הלכת סולל בונה, פסקה 18 לחוות דעתו של הנשיא ברק; עניין איקאפוד, פסקה 1 לחוות דעתה של השופטת (כתארה אז) נאור)). עדות להסתמכותו של המערער נמצא גם באופן שבו בחר לנתב כספים, שנוספו לאורך השנים לתקציב אגף השיקום, למען הרחבת סל ההטבות הניתנות לאוכלוסיית הנכים מכוח הוראות האגף, תחת ניתובם לשינוי מדיניות התשלומים, וזאת תוך מחשבה מבורכת להקל על אוכלוסיית נכי צה"ל בהתמודדותם היומיומית עם הקשיים השונים. הוא לא תיאר לעצמו כי יידרש לשלמם רטרואקטיבית (שם, פס' ס"ב).

           במאמר מוסגר יצוין עם זאת כי בעניינו של לופו עצמו כן ניתן להלכה החדשה תוקף רטרואקטיבי, בשל "הצורך במתן תמריץ למתדיין, במקרים הראויים לכך, לפעול לשינוי ההלכה הקיימת" (שם, פס' ס"ו והאסמכתאות שם).

5. לאחר מתן פסק הדין בעניין לופו, הגיש לופו בקשה לדיון נוסף בפסק הדין וזו התמקדה בשאלת תחולתה של ההלכה החדשה שנקבעה. בבקשה נטען כי קביעותיו של בית משפט זה באשר לתחולה הפרוספקטיבית של בטלות הוראה 80.23, סותרות הלכות קודמות ומבוססות של בית משפט זה, לפיהן בנסיבות המתוארות על פסק הדין לחול רטרואקטיבית. סמוך לאחר הגשת הבקשה לדיון נוסף, הוגשו בקשות הצטרפות להליך הדיון הנוסף מצד מתדיינים אשר ניהלו באותה עת הליכים בבתי משפט לעניינים מינהליים באשר לתוקפה של הוראה 80.23.