עע"מ 3801/13 סיגל ארז נ' שר הבטחון ואח'

השופט ח' מלצר:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת נ' אחיטוב) ב-עת"מ 9171-09-12, בגדרו נדחתה עתירת המערערת להכיר בה, ולוּ לפנים משורת הדין, כ"אם שכולה" לצורך חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950(להלן: חוק התגמולים).

           להלן יובאו הנתונים הנדרשים להכרעה.

הרקע לערעור

2. המערערת היא אמו של תמיר ארז ז"ל (להלן: המנוח), אשר החל את עבודתו  בשירות הביטחון הכללי בתאריך 24.05.1999, לאחר כ-6 שנות שירות בחיל הים (מתוכן כשלוש שנים בשירות קבע). במהלך שירותו בחיל הים ובשירות הביטחון הכללי, תמיר ארז ז"ל תרם והצטיין, והוא נהרג, למרבה הצער, בתאריך 28.09.2003 בתאונת דרכים בתאילנד, בעת ששהה שם בחופשה.

3. המערערת נקטה בהליכים לקבלת תגמולים כספיים לאחר פטירתו של המנוחממשרד הביטחון בשתי תקופות זמן: הראשונה, בין השנים 2004-2003, והשנייה – החל מחודש אוגוסט 2008. בשתי התקופות האמורות, המערערת פעלה במקביל – ופנתה למשיבים הן בהתאם למסלול הקבוע בחוק התגמולים, והן באמצעות פנייה לוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין (להלן: ועדת למ"ד, או הוועדה). 

4. בתאריך 08.10.2003 המערערת פנתה לראשונה לקצין התגמולים במשרד הביטחון (להלן: קצין התגמולים) וביקשה להכיר בה כ"אם שכולה" הזכאית לתגמולים לפי חוק התגמולים, וזאת מכוח הוראות סעיפים 63ח ו-63טלחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל – 1970 (להלן:חוק שירות המדינה), המחילים את חוק התגמולים גם על עובדי שירותי הביטחון ובני משפחותיהם (ראו הרחבה בפיסקה 29 להלן).