עע"מ 1704/15 האוניברסיטה העברית ואח' נ' העמותה למען מדע מוסרי ואח'

 בקשות עיכוב ביצוע על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט נועם) בעת"מ 14037-05-12 מיום 3.2.2014

           לפני שלוש בקשות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (השופט י' נועם) בעת"מ 14037-05-12 מיום 3.2.2014, שבו התקבלה עתירת המשיבים נגד המבקשים בעע"מ 1704/15, המבקשים בעע"מ 1924/15 והמבקשים בעע"מ 1957/15 (להלן ביחד: המבקשים).

רקע והשתלשלות

1. המשיבים – העמותה למען מדע מוסרי, עו"ד שגיא אגמון ועמותת מאחורי דלתות המעבדה – הגישו לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים עתירה מנהלית נגד המבקשים בעע"מ 1924/15 – משרד הבריאות ויו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים (להלן ביחד: המדינה) – לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק או חוק חופש המידע). בעתירה נטען כי יו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים נמנע ממתן החלטה בבקשת המשיבים לקבלת מידע על ניסויים הנערכים בישראל בבעלי חיים. במסגרת כתב התשובה מטעמה, הודיעה המדינה כי היא נעתרת לחלקה הארי של הבקשה ומתירה את חשיפת מרבית המידע המבוקש. מדובר במידע הנוגע לניסויים שאושרו לביצוע בהתאם לסעיפים 13 ו-14 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן: חוק הניסויים), ואשר נתוניהם נאגרו במערכת הממוחשבת של המועצה לניסויים בבעלי חיים (להלן: המועצה); ובכלל זה: השנה שבה החל כל ניסוי; מספר בעלי החיים שבהם נעשה שימוש בכל ניסוי; מינם הביולוגי; מטרת הניסוי; רמת הסבל הנגרמת מהניסוי וכן פירוט בדבר העברת בעלי החיים להמתה או לשיקום בסוף הניסוי. המדינה החליטה שלא לחשוף את שם המוסד עורך הניסוי וכן שלא לציין אם מדובר בניסוי בשיטת "היברידומות". בתמצית אציין כי ניסוי היברידומות הוא הליך להפקת נוגדנים חד-שבטיים, המשמשים כתרופות מצילות חיים, בין היתר, לריפוי מחלת הסרטן, שבו נעשה שימוש בבעלי חיים. אומר כבר עתה כי המבקשים בעע"מ 1704/15, שהם שורת אוניברסיטאות בארץ (להלן: מוסדות המחקר), טוענים בערעור כי בית המשפט המחוזי טעה בהגדרת טיבם של ניסויים אלו. מכל מקום, אין חולק כי לפחות חלק מניסויים אלו (כאלו שנערכים בתוך הגוף החי – "in vivo") מסבים לבעל החיים כאב.

           במהלך הדיון בעתירה צורפו להליך כמשיבים מוסדות המחקר וכן המבקשת בעע"מ 1957/15 – התאחדות התעשיינים – איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה והקלינטק (להלן: ההתאחדות) – מן הטעם שגופים אלו מייצגים את המבצעים ניסויים בבעלי חיים.

2. בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה ביום 3.2.2014. לאחר שבחן את הטעמים השונים שעמדו בבסיס החלטת המדינה שלא לחשוף את המידע שבמחלוקת (שמות המוסדות וסימון הניסויים שהם ניסויי היברידומות), קבע בית המשפט כי בפועל לא קמה כל עילה שבעטיה יש להימנע מחשיפת המידע, בזיקה לרשימת העילות המנויות בסעיף 9 לחוק חופש המידע. נקבע, בין היתר, כי: לא הוכחה כל פגיעה בפרטיות החוקרים המבצעים את הניסויים, בגין מסירת המידע שבמחלוקת; כי חשיפת המידע אינה מקימה חשש לפגיעה בביטחונם או בשלומם של החוקרים ברמה הנדרשת בחוק; כי אין בגילוי המידע כדי להביא לפגיעה בעבודת המועצה בהתחשב במבחנים שנקבעו לכך בפסיקה; וכי לא הוכח שחשיפת המידע תביא לפגיעה ממשית בסוד מסחרי, סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי וגם לא באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי כלשהו, באופן המצדיק הימנעות גורפת ממסירתו. עם זאת, בית המשפט קבע בהקשר זה, בסעיף 46 לפסק דינו, כי מוסד פלוני שיטען לפגיעה ממשית בו, בסוד מסחרי או עסקי השייך לו או באינטרס כלכלי בגין חשיפת נתונים קונקרטיים אודות מחקר מסוים, יוכל לפנות באופן פרטני למדינה בבקשה להימנע מחשיפת המידע אודות המחקר הספציפי. סיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי המדינה לא הצביעה על טעם כלשהו לפי החוק, שבגינו יש לחסות את המידע שבמחלוקת. למעלה מן הצורך הוסיף בית המשפט וקבע כי גם אם היה נדרש לאזן בין כלל הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים, כי אז ממילא המשיבים הצביעו על עניין אישי בבקשה ועל אינטרס ציבורי בחשיפתו. על כן, הורה בית המשפט למדינה להמציא לאלתר את המידע שאינו נתון במחלוקת, ואת המידע שבמחלוקת להעביר לידי המשיבים עד ליום 1.4.2015.

3. על פסק הדין הוגשו שלושה ערעורים נפרדים ולצדם שלוש בקשות לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעורים. מוסדות המחקר וההתאחדות ביקשו לעכב את מסירת שני פרטי המידע שבמחלוקת, בעוד שהמדינה ביקשה לעכב אך את מסירת שמות המוסדות העורכים את הניסויים בבעלי חיים. המבקשים כולם טוענים כי אלמלא יעוכב ביצוע פסק הדין, כי אז יתייתר הדיון בערעור ויהפוך לתיאורטי בלבד. הם מטעימים כי הדבר יסב להם נזק שאינו הפיך ולפיכך מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתם. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים או לכל הפחות אינם קלושים וזאת, בין השאר, הואיל ובערעורים הועלו טענות משפטיות באופיין. כך למשל, טוענים מוסדות המחקר כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שלא בחן את סבירות החלטת המדינה, בין היתר לאור סעיף 22 לחוק הניסויים הקובע חיסיון על כל מידע שנמסר לבעל תפקיד על פי חוק זה, ובחן את ההחלטה רק באספקלריה של חוק חופש המידע.

4. ביום 9.3.2015 הוריתי בגדרו של עע"מ 1704/15 על מתן צו ארעי המעכב את מסירת המידע שבמחלוקת לידי המשיבים עד להחלטה אחרת, וביקשתי את תגובת המשיבים בתיק זה. בהמשך הוגשו הודעות הערעור בעע"מ 1924/15 ובעע"מ 1957/15 והתבקשו תגובות גם בתיקים אלו. למותר לציין כי המבקשים הסכימו לבקשות העיכוב אחד של רעהו.

5. המשיבים הודיעו כי הם מסכימים לעיכוב ביצועו של פסק הדין ככל שהוא נוגע למסירת שמות המוסדות, אך התנגדו לעיכוב ככל שהוא נוגע לסימון ניסויי ההיברידומות. לטענתם, מידע זה פורסם בעבר בצורה שונה במקצת וביחס לשנים אחרות מאלה הנדרשות כעת. לדבריהם, בעבר פורסם מספרם הכולל של בעלי החיים בהם נערך ניסוי היברידומות מדי שנה וכן נתונים על מספר הניסויים מסוג זה שנערכו בשנה מסוימת. החידוש בבקשה הנוכחית הוא שהמידע המבוקש יאפשר לדעת כיצד מתפלג השימוש בבעלי חיים בין ניסויי ההיברידומות השונים. לגישתם, מדובר בהבדל טכני ולא מהותי. עוד נטען כי המדינה ומוסדות המחקר אינם מערערים באופן עקרוני על ההחלטה בדבר מסירת מידע זה למשיבים אלא רק ביחס למסירת שמות המוסדות. לטענתם, גם ערעורה של ההתאחדות אינו מעלה כל נימוק להתנגדות למסירת מידע זה, בהנחה שלא מפרסמים את שמות המוסדות. לבסוף מדגישים המשיבים כי האינטרס הציבורי בגילוי המידע בהקדם גובר על אינטרס המבקשים למנוע את הפרסום, שהוא לגישתם אסטרטגי בלבד ונועד להשהות את מסירת המידע מפאת אי-הנוחות שבגילויו.

6. בשלב זה התבקשו תגובות המבקשים לתגובת המשיבים. הכל הסכימו כי יש לעכב את מסירת שמות המוסדות. אשר לסימון ניסויי ההיברידומות, מסרה המדינה כי יש לעכב את מסירת המידע, ככל שמדובר בארבע הפניות שהתקבלו אליה בהתאם לסעיף 46 לפסק הדין, שבהן נטען לפגיעה במחקר ספציפי. מעבר לכך טענה המדינה כי נוכח מכלול נסיבות העניין, היא אינה מתנגדת לעיכוב מסירת מידע זה גם ביחס ליתר המוסדות, הגם שלא פנו אליה בעניינו של מחקר ספציפי. ההתאחדות מצדה התנגדה לסימון ניסויים שהם ניסויי היברידומות רק כל אימת שמידע זה יאפשר לשייך ניסוי מסוים לחברה מסוימת, גם כאשר זהותה של החברה אינה נמסרת. נטען כי במקרים מסוימים זהות החברות המבצעות את הניסויים עלולה להיחשף מאחר שמספר החברות המבצעות ניסויים מסוג זה בהיקף משמעותי הוא נמוך ביותר. צוין כי ההתאחדות אינה מתנגדת למסירת המידע כל אימת שאינו מאפשר לשייך ניסוי מסוים לחברה מסוימת. מוסדות המחקר טענו כי בית המשפט המחוזי והמשיבים טעו בהגדרתם של ניסויי היברידומות והבהירו כי הניסויים שבהם נגרם סבל רב לבעלי חיים הם אך ורק אלו הנעשים בתוך הגוף החי. נטען כי הצגת המידע ביחס לכלל ניסויי ההיברידומות, גם כאלו המבוצעים מחוץ לגוף החי, עשויה להטעות את הציבור ולייצר פניקה מיותרת. לפיכך הסכימו מוסדות המחקר לפרסם נתונים המתייחסים רק לניסויי היברידומות המבוצעים בתוך הגוף החי והתנגדו למסירתם בכל הקשור בניסויים המבוצעים מחוץ לגוף החי.