עע"מ 1603/15עו"ד רוברט חן נ' המועצה המקומית כפר ורדים

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' קיסרי), ב-עת"מ 10154-07-14, שניתן בתאריך 24.2.2015, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש על פסק הדין. בבקשה עותר המבקש כי יושב על כנו צו הביניים שניתן במהלך הדיון בעתירה ובוטל בפסק הדין, ואשר מכוחו סופק חשמל לעמוד התאורה המותקן סמוך לביתו של המבקש.

           אביא עתה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה.

2. המבקש מתגורר ביישוב כפר ורדים והוא עתר נגד החלטת המשיבה לנתק, החל מתאריך 5.6.2014, את אספקת זרם החשמל לעמוד תאורה המותקן סמוך לביתו. המבקש טען כי בשל קירבת הישוב לגבול לבנון – הקצתה המדינה למשיבה לפני כעשור תקציב לצורך הקמת מערכת תאורת בטחון, וכי המשיבה קיבלה על עצמה לדאוג לאספקת זרם החשמל ולתחזוקה שוטפת של מערכת התאורה האמורה. המבקש טען כי ביתו גובל בשדות כפר יאנוח-ג'ת, הפולשים לשטחי המשיבה מדרום, ולכן הותקן, בהסכמתו, עמוד התאורה סמוך לביתו (וכן עמודים נוספים בסמוך לבתים אחרים). המבקש טען כי בעקבות בקשתו כי המשיבה תוציא את מרכזיית תאורת הרחוב משטחו – נותק זרם החשמל לעמוד התאורה, הסמוך לביתו.

           משנדחתה בקשתו של המבקש להשיב את זרם החשמל –  הוא הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בטענה כי מדובר בהתעמרות של ראש המשיבה בו, על רקע של יריבות פוליטית וכפעולת גמול על דרישתו להרחקת המרכזייה מחצרו.

3. המשיבה ביקשה לדחות את העתירה. המשיבה טענה כי עמוד התאורה לא נועד לשמש אמצעי בטחוני, והמדינה לא השתתפה בעלות הקמתו או תחזוקתו. לדברי המשיבה, בעקבות בקשת המבקש להוציא משטחו את המרכזייה שסיפקה חשמל לעמוד – לא נמצא צורך בחיבור העמוד מחדש.

4. בדיון מוקדם שהתקיים בענין הסכימה המשיבה, בהמלצת בית המשפט הנכבד, כי יינתן צו ביניים שלפיו תוחזר אספקת זרם החשמל לעמוד התאורה המותקן סמוך לביתו של המבקש – עד להכרעה בעתירה.

פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים

5. בית המשפט הנכבד החליט לדחות את העתירה. נקבע, כי אספקת זרם החשמל לעמוד תאורה הוא ממין העניינים שהמשיבה הוסמכה לעשותם כדי לקיים שלטון תקין ובטחון, על פי סעיף 146 לצו המועצות המקומיות(א), התשי"א-1950. בית המשפט קבע כי על רקע ההלכה בדבר אי התערבות בשיקול דעת הרשות, הוא מתקשה לראות נסיבות שבהן ימצא בית המשפט עילה לשנות מהחלטות המשיבה בעניינים אלה. בית המשפט קבע כי טענת המבקש שלפיהן עמוד התאורה הוקם בשל שיקולים ביטחוניים במימון המדינה – לא הוכחה וכי אין בידו הכלים לבחון את הטענה בדבר פגיעה אפשרית בביטחונו של המבקש. בית המשפט העיר עוד כי חלק מטענות המבקש שייכות לתחום המשפט הפרטי ואפשר שהוא יכול לבסס עילה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו. העתירה נדחתה איפוא וצו הביניים שהוציא בית המשפט קודם לכן – בוטל.