חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עע"ם 2668/15 - א' , מדינת ישראל - משרד המשפטים ואח' נ' פרופ' הלל וייס

: | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
2668-15-א'
12.5.2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשים:
1. מדינת ישראל- משרד המשפטים
2. הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים

עו"ד יוסף (ג'ואי) אש
עו"ד אסנת מנדל 		המשיב:
פרופ' הלל וייס
עו"ד אביעד ויסולי
החלטה


 

  1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"ם 49897-06-13, השופט ע' שחם).

 

  1. בשנת 2008 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים בגין עבירות של הסתה לאלימות, העלבת עובד ציבור ואיומים (ת"פ 8174/08). במסגרת ההליך הפלילי הגיש המשיב בקשות לעיין במסמכים שונים בהתבסס על סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי). בקשתו התייחסה למסמכים שונים, הן כאלה שנוגעים אליו עצמו והן כאלה שנוגעים להעמדה לדין בפרשות אחרות, שנועדו לטענתו לבסס טענה של הגנה מן הצדק. בקשתו הראשונה של המשיב נדחתה ביום 7.4.2010, וערר שהוגש עליה נדחה ביום 23.6.2010 (ע"ח 14237-05-10, השופט י' שפירא). ביום 29.12.2011 פנה המשיב בבקשה נוספת, ובה ביקש להעביר לעיונו מסמכים נוספים, שלטענתו לא נכללו בבקשה הראשונה. גם בקשה זו נדחתה, וביום 25.6.2012 נדחה גם ערר שהגיש המשיב על ההחלטה (ע"ח 17764-05-12, השופטת ת' בזק-רפפורט). יוער, כי בשתי ההחלטות נקבע שדי בחומר שהועבר למשיב וכלל מידע בדבר 50 החלטות שהתקבלו בתיקים שבהם עלה חשד בעבירה של הסתה לגזענות או הסתה לאלימות והוכן והועבר למשיב עוד לפני הבקשה הראשונה לפי צו בית משפט.

 

  1. ביום 23.9.2008 ביקש המשיב להשיג את המידע המבוקש בדבר אכיפה באמצעות פנייה בבקשה לממונה על חופש המידע במשרד המשפטים (להלן: הממונה). הבקשה, שנסבה על מידע המצוי בבסיס ההליך דנן, כללה פריטי מידע שונים הקשורים לפעילות גורמי האכיפה והתביעה בישראל בין השנים 2008-2005, בין השאר ביחס להחלטות על העמדה לדין בעבירות של הסתה לאלימות; פרוטוקולים של הוועדה לאכיפת חוק באזור יהודה ושומרון; מידע על העמדה לדין של מתנחלים או פעילי ימין; וכן מסמכים בהם היה מעורב עו"ד שי ניצן ביחס להעמדה לדין, וכן חומרים הקשורים אליו והיו זמינים ליועץ המשפטי לממשלה לפני הגשת כתב האישום נגדו ומידע באשר להתנהלות לפני הגשת כתב האישום כנגדו. ביום 21.7.2013 השיבה הממונה לבקשתו של המשיב. בתשובתה, הממונה לא התנגדה להעברת המסמכים המפורטים ביחס להעמדה לדין בעבירות של הסתה לאלימות, בכפוף לתשלום אגרה, אך דחתה את הבקשה ככל שהתייחסה לפריטי המידע האחרים.

 

  1. על החלטה זו הגיש המשיב עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק חופש המידע) לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. ביום 4.3.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את עתירתו של המשיב בכל הנוגע לחלק מפריטי המידע שהתבקשו, כפי שסומנו על-ידו בבקשתו – סעיף 2(ב), סעיף 2(ד) (בחלקו), סעיף 2(ו) (בחלקו) – ודחה אותה בכל הנוגע לסעיפים 2(א), 2(ג), 2(ה) ו-2(ז) לבקשה. בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי המידע יועבר למשיב תוך 60 ימים מיום מתן פסק הדין.

 

  1. המדינה הגישה ערעור לבית משפט זה בנוגע להכרעתו של בית המשפט המחוזי ביחס לשניים מן הסעיפים –סעיפים 2(ב) ו-2(ו). על כן, אפרט את התייחסותו של בית המשפט המחוזי לסעיפים אלה.

 

  1. סעיף 2(ב) לבקשתו של המשיב נגע לעיון בהחלטות המחלקה לתפקידים מיוחדים בכל התיקים שבהם היה מעורב עו"ד שי ניצן במשך שלוש שנים –בין יוני 2005 ועד יוני 2008. בית המשפט המחוזי דחה בעניין זה את טענות המדינה כי במקרה זה חלים חריגים רלוונטיים הקבועים בחוק חופש המידע, היינו שהפקת המידע כרוכה בהשקעת משאבים בלתי סבירים, שקבלת ההחלטות כרוכה בחשיפה של תרשומות ובדיונים פנימיים, ושמדובר במידע אודות שיטות עבודה ונהלים.

 

  1. סעיף 2(ו) לבקשתו של המשיב התייחס לחומרים המאזכרים את פעולותיו של המשיב ונמצאו או היו זמינים ליועץ המשפטי לממשלה לפני שהחליט על הגשת כתב אישום כנגד המשיב. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה שמירב החומרים המבוקשים משקפים התייעצויות ודיונים פנימיים, שעליהם חל סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, ואף לא סבר שקיים אינטרס ציבורי או פרטי המצדיק את העברת החומר. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי ביחס לשלושה מסמכים קיימת הצדקה להעברתם לידי המשיב – שלושה מכתבים של עו"ד ניצן מהתאריכים 7.11.2007, 6.8.2007 ו-20.2.2008. ביחס לאחד מן המכתבים, שנגע להחלטה על פתיחה בחקירה, קבע בית המשפט המחוזי כי הוא נסב על הפעלת סמכות הקבועה בדין; ואילו ביחס לשניים האחרים, נוסחים שונים של הוראה שניתנה לפרקליטות על הכנת טיוטה לכתב אישום, בית המשפט המחוזי קבע כי אמנם הם חלק מהתייעצות פנימית, אך מאחר שמדובר במכתבים רשמיים של גורם בכיר במערכת אכיפת החוק החשש לאפקט מצנן ביחס אליהם אינו גבוה. עוד הורה בית המשפט המחוזי על העברת מזכר מיום 14.5.2008, שמוען לפרקליט המדינה ומהווה "השלמה" למכתבים האמורים, אך זאת בכפוף לאי מסירה של חלק מן התרשומת שנוספה בכתב יד על גבי הטקסט המודפס ולכן הוגדרה כ"אמירה בלתי פורמלית". כן נקבע כי שלושה מכתבי תלונה שהתקבלו מצדדים שלישיים, מהתאריכים 24.1.2007, 8.11.2006 ו-27.10.2006, יועברו למשיב בכפוף למחיקת פרטיהם של הפונים (כפי שנעשה ביחס למכתב נוסף מיום 13.11.2006 שלגביו המדינה לא התנגדה לעיון) בנוסף לכך, הורה בית המשפט המחוזי גם על מסירתם של שני קטעי עיתונות מהימים 13.8.2007 ו-29.8.2007 הנוגעים למשיב והעתקים מהם נמצאים בידי המדינה.

 

  1. בית המשפט המחוזי היה מודע לכך שחלק מהמסמכים שבקשת העיון התייחסה אליהם התבקשו קודם לכן במסגרת ההליך הפלילי לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (בציינו שבין החומרים שהתבקשו היו המסמכים שעליהם נסבים סעיפים 2(א) ו-2(ב) בבקשתו של המשיב לפי חוק חופש המידע). בית המשפט המחוזי ציין בהקשר זה כי היחס בין הסעיפים טרם הוכרע בפסיקתו של בית משפט זה, אף כי צוין שלכאורה היקף הגילוי בכל אחד משני המסלולים אינו אחיד. בנסיבות אלו, ובשים לב לפסיקתו של בית משפט זה בעע"ם 2398/08 מדינת ישראל - משרד המשפטים נ' סגל (19.6.2011) נקבע כי ההחלטה בהליך הפלילי אינה אמורה לשמש מחסום להגשת בקשה מתאימה במסגרת חוק חופש המידע.
  2. ערעורה של המדינה מכוון בעיקרו של דבר כנגד העברתם של מסמכים שבעניינם הגיש בעבר המשיב בקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. לטענתה, משנדחתה בקשה לעיון במסמכים במסגרת הליך הפלילי, בקשה המוגשת באותו עניין לפי חוק חופש המידע צריכה להיות נדונה בדיוק כפי שהייתה נדונה בעניינו של כל מבקש אחר, מבלי לתת משקל לטענה כי המסמכים דרושים לו להגנתו במשפט הפלילי. המדינה טוענת כי ביחס לשני הסעיפים בבקשה שעליהם נסבה המחלוקת אף חלים חריגים הקבועים בחוק חופש המידע – לגבי סעיף 2(ב) לבקשה חל לטענתה החריג של הקצאת משאבים בלתי סבירה, ולגבי סעיף 2(ו) לבקשה חל לטענתה החריג שעניינו תרשומות והתייעצויות פנימיות.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>