עס"ק 18128-04-14

1.הערעור שלפנינו על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור גב' ברכה זיגלמן ומר שאול שני; סע"ש 34307-01-14; ס"ק 34268-01-14), מעלה שאלה עקרונית בדבר תוקפן וחוקיותן של הוראות בתקנוני המשמעת של קבוצות כדורגל הנוגעות להטלת קנסות והשעיית שחקנים.

2.לאור השאלה העקרונית המתעוררת מצאנו לנכון לקבל את עמדת התאחדות הכדורגל בסוגיה ובהחלטתנו מיום 28.4.2015 ביקשנו לזמן לדיון היום את מר עופר עיני יו"ר ההתאחדות לכדורגל.

3.בעקבות הדיון שהתקיים לפנינו היום מצאנו מקום לעמוד על הנקודות המפורטות להלן.

4.נקודת המוצא בבחינת השאלה העקרונית המתעוררת הינה ששחקני כדורגל הם בבחינת עובדים כך שחלים עליהם דיני משפט העבודה. מנקודת מוצא זו מתחייבת המסקנה כי תקנוני המשמעת של קבוצות הכדורגל חייבים לתאום להוראות חוק הגנת השכר תשי"א-1951, כמו גם לעניין ההגבלות המוטלות על השעיית עובד, תוך הקפדה על קיום כללי חובת השימוע.

5.בקשר להוראות חוק הגנת השכר יש להדגיש את ההוראה הקבועה בסעיף 25(א)(4) האוסרת על ניכוי סכום שהוטל כקנס משמעת משכרו של עובד, שלא על פי הוראת חיקוק או הסכם קיבוצי.

6.מכוח הוראות חוק הספורט תשמ"ח-1988 (להלן: חוק הספורט), ההתאחדות לכדורגל הינה הגוף המוסמך להסדיר את הניהול התקין של הפעילות בענף הכדורגל, השחקנים והקבוצות.

על פי סעיף 10 לחוק הספורט נתונה להתאחדות הסמכות להתקין תקנונים לרבות תקנון משמעת, שיחייב את הקבוצות, שחקני הכדורגל ובעלי התפקידים האחרים בענף.

7.רשמנו לפנינו את הודעת מר עופר עיני יו"ר ההתאחדות לכדורגל ואת הודעת מר ניר אלון ראש חטיבת הספורט בהסתדרות הכללית החדשה, בדבר המגעים המתנהלים בין מנהלת הליגות לכדורגל (ליגת העל והליגה הלאומית) לבין נציגות השחקנים בליווי ובעידוד של ההתאחדות לכדורגל, לרבות העומד בראשה מר עיני, לקראת גיבוש תקנון משמעת מוסכם. זאת בדומה למודל שקבע ארגון הכדורגל האירופי בהסכמה עם ארגון השחקנים.