ענפי מסחר ש.קליין בע"מ נ' מרעי

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשיקים כדלקמן:

שני שיקים על סך 22,500 ₪ כל אחד, למועדים 30.2.12 (?) ו-31.3.12;

שיק על סך 7,200 ₪ ליום 31.3.12.

המשיבה ויתרה על זכותה לחקור את המבקש בחקירה נגדית, וביקשה להגיש סיכומים בכתב. בהתאם, הוגשו סיכומי המבקש, סיכומי המשיבה, וסיכומי תשובה של המבקש.

לטענת המבקש, התקשר בעסקה עם מושכת השיקים, חברה בשם "א.ד.א.ם שירותי בנייה 2011 בע"מ" (להלן "א.ד.א.ם"), אשר הזמינה ממנו עבודות אלומיניום בבית ספר בשפרעם, בעלות כוללת של 130,000 ₪. לצורך כך נתנה א.ד.א.ם למבקש מספר שיקים, ביניהם השיקים נשוא ההתנגדות. לאחר שהמבקש החל בביצוע הפרויקט, והתקין "משקופים עיוורים", החליטה חב' א.ד.א.ם להזמין את האלומיניום לצורך הרכבת החלונות והדלתות ישירות מהמשיבה. לכן, ביקשה א.ד.א.ם מהמבקש להחזיר לידיה את שלושת השיקים נשוא תביעה זו. מכיוון שהשיקים כבר היו רשומים לפקודתו של המבקש, הוא נתבקש להסב אותם למשיבה, וכך עשה. בהמשך, בוטל הפרויקט כולו על ידי מי שהזמין אותו, עיריית שפרעם, וחברת א.ד.א.ם ביטלה את השיקים. המבקש מודה בכך, שהמשיבה סיפקה את הסחורה, אלא שלטענתו – הקשר החוזי היה בינה לבין א.ד.א.ם, והוא לא התחייב לשלם עבור השיקים. לטענת המבקש, החייבת האמתית היא חברת א.ד.א.ם, שאף היא נתבעה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אך המשיבה החליטה לגבות את החוב דווקא ממנו נוכח הקושי לגבות מחברת א.ד.א.ם ומנציגה, שחתם על השיקים כערב. אפילו החשבונית בגין הסחורה שסופקה הוצאה לטובת חברת א.ד.א.ם., והיא הייתה הלקוחה של המשיבה, לטענת המבקש.

לטענת המשיבה, אין בפי המבקש כל הגנה מפני התביעה, ועל כן אין ליתן לו רשות להתגונן. המבקש מודה כי חתם בחתימת היסב על השיקים, ואף מודה בכך שהמשיבה, מצדה, סיפקה את הסחורה כנגד שיקים אלו. מסב חב בפירעון השיקים, וטענות שונות שהעלה המבקש, כגון "כשלון תמורה" אינם מתייחסות, למעשה, לחבותו כלפי המשיבה, כמסב. לטענת המשיבה, המבקש הוא שהיה לקוחה, הוא שהזמין ממנה את הסחורה, ועליו החובה לשלם עבורה. לטענתה, החשבונית יצאה לטובת א.ד.א.ם, היות והשיקים נמשכו מחשבונה.

הואיל והמבקש לא נחקר על תצהירו, יש לצאת מנקודת הנחה, שמבחינה עובדתית יעמדו טענותיו בעינן, ולבחון אם יש בהן משום הגנה מפני התביעה השטרית. בחינה כזו מעלה, כי קיים קושי בהגנת המבקש, אף מן הבחינה המשפטית. המבקש מודה בחתימת ההסבה שלו. טענתו כי מעולם לא התחייב לשלם עבור השיקים אינה מתיישבת עם דיני השטרות, אשר על פיהם נושא כל צד לשטר בחוב כלפי הצדדים לשטר שהגיעו אחריו. חבות שטרית כזו מוטלת גם על מסב. לא זו בלבד שאין המבקש טוען כי המשיבה לא סיפקה את תמורת השיקים, הוא אף מודה, בהגינותו, כי תמורה זו סופקה. מדוע, איפוא, לא יחוב כלפי המשיבה בבחינת מסב?

אף על פי כן, החלטתי לפעול על פי הצעתה החלופית של המשיבה בסיכומיה, ולהורות כי בכפוף להפקדת עירבון משמעותי, תינתן למבקש רשות להתגונן. עירבון על פי תקנה 210 ייקבע באותם מקרים שבהם "כמעט ניתן לדחות" את בקשת הרשות להתגונן, ונראה כי מקרה זה מתאים לכך.

אמנם, בחינת הטענות אל מול השטרות, העובדה שהמבקש חתם עליהם כמסב, וההודאה שלו בכך שהמשיבה סיפקה את התמורה, עשויה להביא למסקנה, שאין בפי המבקש כל הגנה; עם זאת, טענות ההגנה האפשריות של המבקש נובעות מהגירסה בכללותה, לפיה, למעשה לא התקיים כל קשר חוזי בינו לבין המשיבה, וכי הקשר החוזי התקיים בין המשיבה לבין מושכת השיקים דווקא (חברת א.ד.א.ם.). המצב העובדתי המתואר בתצהיר המבקש, ואשר לגביו יש לצאת (בשלב זה) מנקודת הנחה כי הוא הנכון, אינו המצב העובדתי ה"רגיל" בתביעות שטריות, בהן, על פי רוב, מתקיים קשר חוזי בין המושך לבין הנפרע, וקשר חוזי אחר בין הנפרע-המסב לבין הנסב שקיבל לידיו את השיק. טענת המבקש, כי במקרה הנוכחי לא התקיים כל קשר חוזי בינו לבין המשיבה, ולמרות זאת בוחרת המשיבה לפעול נגדו על פי חזות השיקים (ואף לרכז את מאמצי הגבייה שלה בו, בשל חדלות פירעון של מי שהתקשר עמה בחוזה), הגם שנראית דחוקה, ראוי כי תיבחן לגופה.

העירבון ייקבע בסכום משמעותי, אך לא ייקבע במלוא סכום התביעה, על מנת שלא יהא בגובה העירבון בלבד כדי לחסום דרכו של המבקש אל ביהמ"ש.

לאור האמור, בכפוף להפקדת עירבון בסך 25,000 ₪ (כמחצית הקרן), תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, תינתן למבקש רשות להתגונן. באין הפקדה – תידחה ההתנגדות, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: