ענבר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

1.בפניי תביעתו של מר ענבר אורן ("תובע") המלין על גובה גמלת הבטחת הכנסה אשר אושרה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי ("נתבע"), לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 ("חוק הבטחת הכנסה") ותקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 ("תקנות הבטחת הכנסה").

אומנם הכותרת בתובענה שהוגשה היא "ערעור על החלטת ביטוח לאומי - הבטחת הכנסה", אולם דין הוא שכל תובענה המוגשת לבית הדין על החלטה של פקיד תביעות הינה בגדר תביעה ולא ערעור.

העובדות הרלוונטיות

2.התובע יליד 26.09.73, עורך דין במקצועו, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה עבד במשרדו של עו"ד יורם רם, במשרה חלקית של 20 שעות שבועיות, והשתכר סך 4,145 ₪ ברוטו לחודש.

3.מכוח פסק דין מזונות של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, מיום 15.11.11 (פסק דין המזונות), התובע חב בתשלום דמי מזונות לשני ילדיו הקטנים, הנמצאים במשמורת גרושתו. הסכום שעליו לשלם עבור כל אחד מילדיו הוא בסך 2,250 ₪ ובסה"כ סכום של 4,500 ₪ עבור שניהם.

בעקבות פסק דין המזונות, שלא שילם התובע נפתח כנגד התובע, ביום 20.02.11 תיק הוצאה לפועל (מספרו 02-02552-11-0 ("תיק ההוצאה לפועל")). סכום החוב המצטבר נכון ל-03.07.12 עמד על סך של 76,408 ₪.

4.ביום 31.07.12 הגיש התובע לנתבע תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, בעילת שכר נמוך ובה ציין כי מאז חודש אפריל 2012 כל משכורתו מעוקלת לטובת חובו בגין דמי מזונות לילדים, במסגרת תיק ההוצאה לפועל (נספח ג' לסיכומים מטעם הנתבע).

5.לאחר חישוב זכאותו של התובע, נשלחה ביום 06.09.12 הודעתו של הנתבע אליו, ולפיה אושר לו תשלום גמלה להבטחת הכנסה בסך 246 ₪, החל מתאריך 7/2012 ועד 11/2012 כולל, וזאת כל עוד התובע ממשיך לעבוד במשרדו של עורך הדין יורם רם (נספחים ה' ו-ו' לסיכומים מטעם הנתבע).

לאחר מכן פנה שוב התובע אל הנתבע ביום 13.09.12, ובמכתב תשובה מיום 22.10.12 נימק הנתבע את אופן חישוב גובה גמלת הבטחת הכנסה המגיעה לתובע.

6.התביעה שבפניי היא בגין אופן חישוב הגמלה המגיעה לתובע עבור חודשים יולי 2012 ועד נובמבר 2012 כולל, כפי שנערך על יד הנתבע ופורט במכתבו מיום 22.10.12.

טענות הצדדים

7.טוען התובע כי הנתבע שגה בהחלטתו לפיה הגמלה המגיעה לו היא בסך 246 ₪ לחודש בלבד. לדידו, הוא זכאי לקבל מלוא הגמלה להבטחת הכנסה, בסך 1,674 ₪ לחודש.

מכוח סעיף 8(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 ("חוק הגנת השכר") משכורתו מעוקלת במלואה לטובת חובו בגין דמי מזונות משכך, למרות שעבד במשרה חלקית יש לראותו לעניין שיעור הגמלה כאילו אינו עובד כלל.

עוד מוסיף התובע, כי גם לו הרוויח 20,000 ₪ בחודש לא היה בכך לעזור לו, שהרי חובו בתיק ההוצאה לפועל גבוה וכל משכורתו מעוקלת לשם כיסויו.

מלבד האמור טוען התובע כי בחוק הבטחת הכנסה ותקנותיו אין התייחסות ספציפית לנסיבותיו המיוחדות, ולכן הנתבע פירש כראות עיניו את הוראותיהם, תוך שהוא שולל ומקפח את זכויותיו של התובע.

יש לפרש את החוק ותקנותיו בהתאם לתכליתו של חוק הבטחת הכנסה להטוות את רשת המגן האחרונה העומדת לתושב המדינה, כמוהו, הנחשף למצב של מחסור קיומי, בו אינו יכול לספק לעצמו את צרכיו הבסיסיים.

8.מנגד טוען הנתבע כי לא נפלה טעות בחישוב הגמלה המגיעה לתובע, אלא הוא נעשה על פי הוראות התקנות.

הוראות חוק הבטחת הכנסה ותקנות הבטחת הכנסה ברורות ואין חסר חקיקתי המחייב את התערבות בית הדין. מעבר לכך, נפסק כי בית הדין לא יתערב בשיקול דעת המסור לרשות המנהלית ולא ישים עצמו תחת הרשות המוסמכת שהתקינה את התקנות.

היעתרות לתביעת התובע תביא למצב אבסורדי בו יקבל התובע על אף שהוא עובד ואינו דורש עבודה בלשכת התעסוקה, גמלת הבטחת הכנסה מלאה ליחיד בנוסף לעבודתו וזאת לתקופה שאינה מוגבלת, וזאת אך ורק בגין מחדליו באי תשלום דמי מזונות לילדיו.