ענבר בטיחות בדרכים בע"מ נ' מ.ע.צ-החברה הלאומית לדרכים ותשתיות תחבורה בע"מ

החלטה

בפני בקשה להתיר למבקשת להמציא חוו"ד מומחה, בשלב בו מצוי המשפט, היינו לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט והמצאת תצהירי עדות ראשית, לאחר שנשמעו ראיות המבקשת, ולפני שב"כ המבקש הכריז "אלה עדי". קבוע מועד נוסף להוכחות המיועד לשמיעת עדי המשיבים.

הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. לא ניתן כל הסבר לשאלה מדוע מוגשת חוות הדעת רק בשלב מאוחר זה, ומדוע לא צורפה לכתבי הטענות או לתצהירי עדות ראשית. לבקשה שני נימוקים: 1. כי המשיבים צרפו חוות דעת, וכי מן הראוי שתהיה בפני ביהמ"ש חוות דעת נגדית. 2. צירוף חוות הדעת בשלב זה לא תפגע במשיבים.

המשיבים מתנגדים באופן נחרץ להמצאת חוות הדעת בשלב זה.

דין הבקשה להידחות בשל כל אחד מהטעמים הבאים:

הבקשה איננה נתמכת בתצהיר.

בבקשה אין כל נימוק באשר להגשתה של חווה"ד בשלב מאוחר זה, או מדוע לא צורפה חוות הדעת לכתב התביעה, או לכל המאוחר לתצהירי העדות הראשית.

הבקשה אינה תואמת את הוראת תקנה 158 לתקסד"א באשר לסדר הבאת הראיות, ואת ההלכות שנקבעו בע"א 4617/03 טמבור בע"מ נ' איתן אטיאס, ובבר"ע 3247/04 מוסך ישראל טורס בע"מ נ' אושר גדסי: לפיהן, תחילה מביאים התובעים את ראיותיהם, ולאחר מכן הנתבעים. בעניינינו, אין זה הוגן להתיר לתובעת להביא חלק מראיותיה לאחר שהנתבעים כבר הגישו את ראיותיהם כולם.

הבקשה אינה תואמת את הוראת תקנה 168(ב) לתקסד"א.

הבקשה איננה תואמת את החלטת בימ"ש מיום 11.2.09 מפי כב' הנשיאה ה. גרסטל לאמור כי לתצהירים יצורפו "כל המסמכים שעליהם בכוונתו להסתמך בדיון".

המבקשים יכלו להביא את ראיותיהם, בהתאם להחלטות בתיק עד ליום 25.04.09. מכאן, כי בקשה זו הוגשה בשיהוי ניכר ללא כל הסבר.

העד המרכזי מטעם התובעת העיד במפורש כי אין לו מה להוסיף על האמור בתצהיר, לרבות כל נספחיו (פרוטוקול, עמ' 3 שורות 24-25).

אין בחוות הדעת שהוגשה ע"י המשיבה כדי לשנות מכל האמור לעיל, ולו משום שזו, להבדיל מחווה"ד אותה מבוקש לצרף כעת, הוגשה במועד. מה גם שלדברי ב"כ המשיבה אין חוות הדעת עומדות "זו מול זו", וזו של המשיבים איננה עוסקת ב"שאלת הנזק" כפי שמוגדרת חוות הדעת מטעם המבקשת אותה היא מבקשת להגיש כיום.

אין לקבל את הטענה (האחרונה שנותרה למבקשת, כמפורט בתשובתה לתגובת המשיבים) כי אין בהגשה מאוחרת זו של חוות הדעת כדי לפגוע במשיבים. כידוע, זכויות דיוניות הופכות פעמים רבות לזכויות מהותיות. בכל "ויתור" לצד אחד, יש "נזק" לצד האחר. די בכך שיהיה על המשיבים בעקבות חוות הדעת- אם זו תתקבל- לשנות את כתבי טענותיהם או תצהיריהם של המשיבים כדי לגרום לנזק. זאת בנוסף לעובדה כי חקירתו הנגדית של עד המבקשת הסתיימה, וכעת לא ניתן לחקור אותו בכל הנוגע לחוות הדעת שלא היתה בתיק במועד החקירה, ובכך מתקפחות זכויות המשיבים, והדיון איננו הודן.

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ + מע"מ, על פי התוצאות בפסק הדין.

ניתן היום, א' כסלו תש"ע, 18 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: