עמשה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 9.5.11 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה בשכרות.

הנאשם בבקשתו טען נגד אמינות מכשיר הינשוף והוסיף וטען כי לא הייתה המתנה בת 15 לפני הבדיקה וכי השוטר שערך את הדוח לא הבחין כלל בנהיגה.

הדין קובע כי בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

אכן דוח ההזמנה לדין נערך בידי השוטר ביבס שערך את הבדיקה ולא ראה את נהיגת המבקש, אולם אין מחלוקת כי המבקש נעצר בעת נהיגתו בידי המתנדב מר לוי, ואינני סבור כי מדובר בליקוי בראיות. באשר לטענות הסנגור כנגד אמינות הבדיקה, הרי שאמינות המכשיר נקבעה בידי בית המשפט בעניין עוזרי לאחר שמיעת ראיות ומומחים רבים, ובוודאי שיש בבדיקה כדי להצביע על קיום ראיות לכאורה כנדרש בשלב זה של הדיון.

באשר לטענה כי לא הייתה המתנה מספיקה לפני הבדיקה, הרי לפי החומר עולה כי הבדיקה נערכה לפחות 40 דקות לאחר שנעצר המבקש, ולכאורה בוצעה הבדיקה כדין.

מעבר לאמור לעיל, המבקש עצמו הודה בשימוע בפני הקצין בשתיית וודקה בטרם נהיגתו,ולא הכחיש עובדה זו בתצהיר שהגיש במסגרת הבקשה דנן.

סבורני אפוא, כי קיימות ראיות מספקיות כנדרש בשלב זה לנהיגה בשכרות ולפחות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

הכמות שנמדדה אצל המבקש אינה גבוהה ושקלתי האם בנסיבות לא יהיה זה ראוי לקצר את תקופת הפסילה, אולם לאחר שהבאתי בחשבון כי המדובר במי שנוהג ברכב ציבורי, מסקנתי היא כי אין מקום לעשות כן.

סבורני כי עם נהג רכב ציבורי יש להחמיר יותר מאשר עם נהג אחר בדרישה כי יקיים את ההוראה כי "אם שותים לא נוהגים". אף המחוקק החמיר לאחרונה את דרישות החוק וקבע כי נהיגה בשכרות אצל נהג רכב ציבורי תהיה מרמת אלכוהול נמוכה יותר מאשר אצל נהג פרטי.

בנסיבות אלה, ולאור החשיבות הציבורית של נושא המאבק בנהיגה בשכרות, אינני רואה מקוטם להתערבות בהחלטת הקצין לפסול את רשיונו של המבקש למשך 30 יום.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"א, 19 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: