עמרם נ' עיריית הרצליה

פסק דין

הערעור

1.ערעור על פסק דינו (הכרעת דין וגזר דין) של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב- יפו (כבוד השופט ג. הימן) בתיק מס' 2/827/11 (הרצליה) לפיו הורשעה המערערת ביום 2.10.2013 ,לאחר שמיעת הראיות,בעבירה של אי קיום צו שיפוטי, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (להלן:"החוק") בכך שלא ביצעה צו הריסה שהוטל עליה להריסת מבנה מבלוקי בטון בשטח של כ-60 מ"ר המצוי בהרצליה. (להלן: "הכרעת הדין")

המערערת נדונה , ביום 9.10.2013, ל- 60 ימי מאסר מותנים, קנס בסך 30,000 ש"ח והתחייבות בסך 30,000 ש"ח. (להלן: "גזר הדין").

עוד מכוון הערעור כנגד החלטת בית משפט קמא מיום 27/2/2013, שדחה את טענות המערערת להגנה מן הצדק.

ההליכים

2.ואלה ההליכים הרלבנטיים לצורך הכרעה בערעור:

א.ביום 8/11/2004 הורשעה המערערת, על יסוד הודאתה, בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר, והוטל עליה קנס בסך 1,000 ₪. בכך שבנתה בשטח ביתה, מבנה מבלוקי בטון בשטח של כ-60 מ"ר.

בין היתר ,ניתן צו הריסה כנגד הבניה הבלתי חוקית (להלן: "צו ההריסה").

בשים לב לכך שהוגשה בקשה להכשרת הבניה הבלתי חוקית, הורה בית המשפט שצו ההריסה ייכנס לתוקף רק כעבור למעלה משנה, ביום 1/12/2005 (תיק עמ"ק 995/02).

ב.ביום 14/6/2006 - משלא בוצע צו ההריסה, ואף נדחתה בקשת המערערת להכשרת הבניה - הורשעה המערערת, על יסוד הודאתה, בעבירה של אי קיום צו שיפוטי לפי סעיף 210 לחוק.

בשים לב לנסיבותיה האישיות של המערערת, הסתפק בית משפט קמא בהטלת קנס בסך 4,000 ₪, שישולם ב-10 תשלומים (תיק עמ"ק 40/06).

ג.ביום 27/7/2011 הוגש כת"א נוסף נגד המערערת בגין עבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי.

בעקבות כפירת המערערת נשמעו הראיות ובסיומן הורשעה המערערת ונגזר דינה ,כמפורט לעיל (ת"פ 2/827/11 (הרצליה)).

על החלטות אלה נסוב הערעור.

דיון והכרעה

3.לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות ואת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור, על כל רכיביו, להידחות.

להלן יפורטו טעמיי ביחס לכל אחד מרכיבי הערעור.

הערעור על טענת הגנה מן הצדק

טענות המערערת