עמריה נ' פרסר ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו למכוניות הצדדים בתאונת דרכים. התאונה התרחשה ביום 12.7.07, בכביש מכיוון נופית/ איבטין לכיוון רכסים, בשעות הצהריים, סמוך לאזור התעשייה ברכסים.

מר אנס עמריה (להלן:"התובע") נסע לגרסתו מכפר איבטין לכיוון רכסים, כאשר מכונית הנהוגה בידי מר פרסר (להלן: "הנתבע 1") פרצה אל הצומת מולו אל נתיב נסיעתו, פנתה שמאלה וגרמה לחסימת דרכו של התובע.

התובע נאלץ לסטות ימינה על מנת להימנע מפגיעה אך לא הצליח בכך, והתנגש עם חזית רכבו בחלקו האחורי של מכונית הנתבע (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובע נזקים רבים ועל פי חוות דעת השמאי אשר צורפה לכתב התביעה נאמדו הנזקים ב-25,736 ₪.

רכבו של התובע אף הוכרז כאובדן מוחלט והורד מן הכביש.

התביעה העיקרית היא על סך – 39,507 ₪, כאשר בנוסף לנזק לרכב נתבע סכום של 15,000 בגין עוגמת נפש.

גרסת הנתבע לקרות התאונה היא הפוכה, ועל פי גרסתו האשם לתאונה רובץ לפתחו של התובע.

התאונה התרחשה כאשר הנתבע נסע מכיוון נופית לכיוון כפר חסידים, ובצומת אזור התעשייה רכסים ביקש לפנות שמאלה אל אזור התעשייה, והאט את נסיעתו עד לעצירה, ואז במהירות הגיע רכב התובע מאחוריו ופגע עם חלקה הקדמי של מכוניתו בחלקה האחורי של מכונית הנתבע, שהיתה רכב אשר הועמד לרשותו על ידי הנתבעת 2 (להלן גם: "הרכב הצבאי").

כתוצאה מכך, הרכב הצבאי נפגע, הועף והסתובב לנתיב הנגדי, חלק מבני משפחתו אשר נסעו עימו אף נפצעו אם כי באופן קל.

הנזקים אשר נגרמו לרכב הצבאי נאמדים ב-45,874 ₪ וזאת הנתבעים תובעים מהתובע כתובעים שכנגד.

לשני הצדדים חוות דעת שמאים המתארות את הנזקים בשתי המכוניות. בהסכמה לא הוזמנו השמאים להיחקר.

בבית המשפט התובע בעצמו העיד, וכן חברו מר עומר עמריה אשר ישב לידו בזמן התאונה.

התובע העיד כי נסע עם חברו עומר בדרכו לחיפה לקורס רענון נהיגה אותו הוא עושה כבר פעם שניה או שלישית כמו כל נהג צעיר.

גרסתו לעניין התרחשות התאונה היא כדלקמן:

"ת.ביום התאונה יצאתי מכפר עיבטין עם חבר שלי עומארי, הוא ישב לידי באוטו. בכביש הראשי לכיוון חיפה יש זכות קדימה, האטתי, הסתכלתי ימינה ושמאלה והשתלבתי בכביש הראשי. לא היה שום דרך כשיצאתי שיורד לכיוון חיפה מכיוון טבעון על הכביש הראשי.

השתלבתי בכביש הראשי, 200 מ' בצד השמאלי יש צומת ממנה משתלבים לכביש הראשי.

אני נוסע במהירות כ 70- קמ"ש או פחות, פתאום יצא רכב מהצומת, לא עמד, לא נתן זכות קדימה, הראות הייתה טובה, לא הפריעה עץ או אוטו. אני על הכביש הראשי והוא פתאום היה באמצע הכביש. ניסיתי לברוח מהתנגשות, בלמתי, לקחתי ימינה אך התנגשתי בו כי הוא יצא במהירות מופרזת. אני בלמתי, ניסיתי לברוח, הוא יצא כאילו הוא רוצה להתאבד.

בלמתי ולקחתי ימינה. לרוע מזלי, כי הוא יצא ממש מהר ובפתאומיות מהצומת של אזור התעשייה ואני על הכביש הראשי. יש לו זכות קדימה שם. אני יצאתי מהצומת של כפר עיבטין. כשאני עמדתי שם לפני שהשתלבתי, הסתכלתי ולא היה אף רכב על הכביש".

(פרוטוקול מיום 21/6/09, עמ' 3-4, שורות 23-27 ושורות 1-6).