עמרו(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בית משפט השלום בקרית גת, (כב' השופט באומגרט) בתיק מ"ת 31993-03-10, מיום 25.4.10, לפיה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים וקראתי את תיק החקירה, נחה דעתי כי דין הערר להידחות.

לא מצאתי פגם בשיקול דעתו של בית משפט קמא ביחס לעוצמת הראיות. בית משפט קמא קבע כי קיימת פגיעה בעוצמת הראיות, הגם שלא קיבל את טענת הסנגור לפיה לא קיימת תשתית ראייתית כלל לעבירת האיומים, ואני סבורה הצדק עימו. אני מפנה לנימוקי בית משפט קמא, ואוסיף, כי העובדה שהשכנה רימונד התבטאה באופן שהתבטאה באוזני השוטר, אינה שוללת את גרסת המתלוננת. השכנה אמרה אומנם שלא ראתה כלום ולא שמעה כלום, אולם הוסיפה כי אינה רוצה להתערב בין המשוגעת לבין החבר הערבי שלה, ואינה מעוניינת למסור עדות ויעזבו אותה בשקט.

הסיפא של המשפט מלמד על חוסר הרצון במעורבות ומעמיד באור אחר את האמירה שלא ראתה ולא שמעה כלום. אין לומר בנסיבות אלה כי מדובר בשלילת טענתה של המתלוננת.

אבקש לעמוד על עניין נוסף, והוא גרסתו של העורר. הגרסה עוברת שינוי בהתאם להתפתחות החקירה. בתחילה מתאר העורר חיי אהבה מושלמים והרמוניים. רק כאשר החוקר מציג בפניו את טענת המתלוננת לפיה ביקשה להוציא אותו מהבית, מסתבר שהדיווח על החיים ההרמוניים, ככל הנראה אינו מדוייק, והעורר היה מודע לכך שהמתלוננת מבקשת לסיים את הקשר עימו. אני מפנה בהקשר זה לשורה 34 בהודעתו. הוצגה בפני העורר גרסת המתלוננת, לפיה שוחחה עם אחיה בעניין צו הרחקה נגד העורר, ואז אומר העורר את הדברים האלה: "היא אחרי שדיבר אח שלה איתה אמרתי לה למה את עושה לי את זה את יכולת לפנות אלי והיינו נפרדים בסבבה בכיף..." דהיינו נושא הרצון לפרידה היה ידוע לעורר אך הוא בחר להסתיר אותו.

אשר על כן כאמור, אני מקבלת את קביעת בית משפט קמא, אשר קבע כי מדובר בראיות ברף הנמוך, הגם שקיימות ראיות לכאורה.

אני גם מקבלת את ניתוח המסוכנות שערך בית משפט קמא, ואשר הסתמך על עברו הפלילי המכביד של העורר בעבירות אלימות, כולל בעבירות אלימות נגד קרובי משפחה (אימו החורגת).

בית משפט קמא לא פסל את השחרור אלא קבע כי החלופה המוצעת אינה מתאימה בשל קרבתה למקום מגורי המתלוננת. בכך הביא בית משפט בחשבון את היותו של העורר שב"ח, ואת מצבו המיוחד אשר מצדיק חלופה לאו דווקא בשטחים אלא בתחומי מדינת ישראל.

אשר על כן אני דוחה את הערר ובאם תימצא חלופה אחרת רשאי העורר לפנות לבית המשפט ולבקש עיון חוזר.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.

טלי חימוביץ, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: