עמר(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש שלום בת"א (כב' השופט עידו דרויאן) מיום 30/6/10, שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בקשר לעבירות המיוחסות לו בת"פ 31589-06-10, עבירה של התפרצות, הימלטות מהשוטר, הכל כפי שמפורט בכתב האישום ובהחלטתו של השופט קמא.

הסנגור המלומד אינו כופר בקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירות, מדוע לעברו הכה מכביד של העורר, שהחל בביצוע עבירות פליליות החל מגיל צעיר ומודע למסוכנות שבעבירות, אך פונה לביהמ"ש בבקשה לאפשר קבלת תסקיר משירות המבחן, על מנת לשקול אפשרות של גמילה כבר בשלב זה של ניהול המשפט.

אמנם, כפי שהציג הסנגור, קיימים בהחלט מקרים שביהמ"ש ייעתר, גם בשלב זה, לבקשה לקבלת תסקיר, על מנת לשקול אפשרות של חלופה לצורך גמילה. אינני סבורה שהמצב מתאים במקרה זה. כמובן, שבהמשך הדרך, לאחר שיסתיים ההליך המשפטי, אם באמת יביע העורר רצון להודות, להישפט ולהיגמל, ייתכן וביהמ"ש ימצא לנכון באותו שלב לקבל תסקיר משירות המבחן, שיבחן אם אכן לא היו הזדמנויות קודמות שהעורר היה יכול לנסות ולהיגמל ולשקול אם לאור גילו הצעיר, יש אכן מצב לבוא לקראתו גם בשלב מתקדם זה. ואולם עתה אינני סבורה שזו העת הראויה לעניין זה.

לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"א אב תש"ע, 01/08/2010 במעמד הנוכחים.

רות לבהר-שרון, שופטת

הוקלד על ידי: יוליה קארכר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: