עמר נ' עמר ואח'

החלטה

אף שמדובר בחוות דעת שכלאורה אינה ערוכה כדין, אני מאפשרת חקירה של השמאי עליה וזאת מבלי להתייחס לטענות אחרות שאין באפשרות השמאי להשיב להן והן מתאימות לסיכומים.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.

איריס לושי-עבודי, שופטת

החלטה

אינני מתירה את השאלה. העד השיב איזה ציוד אופטי מצא בדירה ורק לגביו מסר את הערכתו.

ניתנה והודעה היום ד' כסלו תשע"א, 11/11/2010 במעמד הנוכחים.

איריס לושי-עבודי, שופטת

פסק דין

בפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המטלטלין והרכוש הנמצאים בדירתה של המבקשת שייכים לה בלבד.

המשיבים לבקשה הינם בעלה של המבקשת וכן בנק לאומי בע"מ.

בתמיכה לבקשה הוגש תצהירה של המבקשת בו צויין כי היא ובעלה מתגוררים בדירה שבבעלותה וכל המטלטלין בדירה הינם בבעלותה ושייכים לה וכן צורפה רשימת תכולת הדירה כפי שהוערכה על ידי שמאי, נספח א', (סעיף 4 לתצהיר).

הרשימה שצורפה כנספח א', הינה סקר הערכת תכולה של ב.א. גוטליב בע"מ משנת 1997 אשר העריכה את תכולת הדירה בעשרות אלפי שקלים. כך, למשל הוערך הציוד החשמלי בבית בכ- 130,000 ₪, ציוד אופטי ב- 8,400 ₪, תמונות ב- 16,000 ₪, חפצי אומנות ב- 12,000 ₪, ריהוט ב- 180,000 ₪, כלי נגינה ב- 6,000 ₪, פסל ברונזה ב- 4,000 ₪, מחשב פנטיום ב- 10,000 ₪ וכיו"ב.

בהמשך לאמור בסעיף 4 לפיו המטלטלין בדירה הינם בבעלותה של המבקשת בלבד, טענה המבקשת כי במסגרת הליכים אחרים שננקטו נגד בעלה בתיק הוצאה לפועל, פנתה ביחד עם בעלה לקבלת פסק דין הצהרתי שיצהיר כי הרכוש בדירה הינו בבעלותה ובבעלות בעלה בחלקים שווים ובית המשפט אכן נעתר לבקשה זו ונתן פסק דין ביום 18.12.97 אשר יוצר מעשה בית דין אך ורק ביחס לצדדים לאותו הליך (המרצת פתיחה 3043/97) ומאוחר יותר גם בהמרצת פתיחה 184/04.

מכאן עולה כי המבקשת כבר לא דייקה בבקשתה להצהיר כי התכולה בסעיף 4 שייכת אך ורק לה כאשר ברור הוא כי מדובר בתכולה שהיא עצמה פנתה להצהיר בעבר שהיא בבעלותה ובבעלות משותפת של בעלה. ברם, לא על כך יקום ויפול דבר, אף שמדובר כידוע בסעד מן היושר, והדבר מתווסף לאמור להלן.

בדיון קודם שהתקיים בתיק ביום 13.7.10 טענה המבקשת כי מאז מתן פסק הדין מאז שנת 97 ועד היום רכשה המבקשת אך ורק טלוויזיה פלזמה שאותה היא מבקשת להוסיף לרשימת המטלטלין. באת כוח המשיב 2 ויתרה על חקירתה ובאותו דיון קבעתי כי יש לפסוע בדרך של הערכת המטלטלין באמצעות חוות דעת שמאי עדכנית והוריתי למבקשת להגיש כזאת.

חוות הדעת של מר זליצקי אמיר הוגשה לתיק בית המשפט, ממנה עולה כי קיים פער משמעותי בין רשימת הציוד כפי שהמבקשת ביקשה להצהיר עליה בנספח א' לתצהיר לבין רשימת הציוד המופיעה בחוות דעתו. מכאן כבר עולה איפוא שהבקשה המקורית של המבקשת להצהיר על הבעלות במטלטלין, נספח א', איננה בקשה אמיתית ומדוייקת ומכילה ציוד ותכולה שלמעשה אינם מופיעים בחוות הדעת העדכנית של השמאי, משמע לכאורה אינם מצויים בביתה של המבקשת.

לו היתה המבקשת פונה מלכתחילה בבקשה מדוייקת כמתחייב מכך שהמדובר בסעד מן היושר, ומציינת מהו הציוד שנמצא בביתה היום, מבלי שהיא מסתמכת על ציוד רב שאינו נמצא ברשותה, ניתן היה לצמצם את הבקשה ולהעמידה על האמור בחוות דעתו של השמאי, מר זליצקי, אולם המבקשת לא פעלה כך, ולמעשה לא פרסה בפני בית המשפט את מלוא הנתונים.

למעשה, בקשתה המקורית אינה עומדת בקנה אחד עם בדיקתו של השמאי ביחס לתכולה שיש בביתה היום.

זאת ועוד. כאשר התברר למבקשת שבית המשפט מבקש לפסוע בדרך לפיה יתאפשר לה לפדות את מחצית המטלטלין, הגישה חוות דעת השמאי מטעמה שהעריכה את החפצים והתכולה בסכומים פעוטים ביחס לסכומים המופיעים בנספח א' האמור בבקשתה המקורית, וללא התאמה בין רשימות הציוד בנספח א' לחוות דעת השמאי זליצקי.

אף לו ניתן היה להעתר לבקשה בחלקה ולקבל עמדתה של המבקשת (מבלי שהצהירה עליה כך), כי הריהוט והתכולה השייכים לה הינם אלה המופיעים בחוות דעת המומחה מר זליצקי בלבד, ולא כך הם פני הדברים כאמור, הרי שנראה כי אין התאמה בין המטלטלין בכל הנוגע לחפצי האומנות, הציוד האופטי וכיו"ב, מה גם שחוות הדעת של זליצקי אינה משקפת את שוויים האמיתי של חפצי האומנות, כפי שהם מופיעים בנספח א'.

ביחס לציוד וריהוט אחר נראה כי מדובר בהערכה סבירה, אם כי נמוכה במיוחד, בהתחשב בכך שהוא איבד מערכו במהלך השנים ואולם כאמור אינני נדרשת לענין זה מה גם שלא הונחה בפניי חוות דעת נגדית.