עמר ואח' נ' דנה ואח'

החלטה

שלוש בקשות מונחות לפני בית המשפט בתיק זה, ואתייחס אליהן אחת לאחת:

בקשה מס' 33

בבקשה זו עותר התובע שכנגד 1 (להלן: "דנה") לבטל את פסק הדין אשר דחה את התביעה שכנגד שהוגשה על ידו, וזאת לאחר שלא הפקיד ערובה בסך 20,000 ₪ להוצאות הנתבע שכנגד (להלן: "עמר").

לוח הזמנים באשר לנושא הערובה היה כדלקמן:

ההחלטה בדבר ערובה להוצאות ניתנה ביום 16.3.13.

פסק הדין אשר דחה את תביעתו שכנגד של דנה ניתן ביום 26.5.13 לאחר שניתנו מספר ארכות להפקדת הערובה הנ"ל.

בקשת ארכה נוספת נדחתה בהחלטה מיום 28.5.13.

הבקשה הנוכחית לביטול פסק הדין הוגשה ביום 2.9.13.

בבקשה זו נטען כי דנה שוהה בארה"ב וכספי הערובה אמורים להיות מופקדים על ידי התובע שכנגד 2 (להלן: "מאיר"). האחרון סבל מבעיות נפשיות שפגעו ביכולתו לתפקד, אך עתה גייס את הסכום הנדרש והפקיד אותו בידי בא כוחו.

מאחר שהתביעה שכנגד ממילא אמורה להתברר, ועל מנת שלא לפגוע בזכויותיו החוקתיות של דנה מבוקש לבטל את פסק הדין הדוחה את התביעה.

עמר מתנגד לבקשה.

לדברי עמר פסק הדין שדחה את התביעה שכנגד של דנה הוא חלוט, וזאת לאחר שחלף המועד לערעור, וגם בקשה לביטול פסק הדין נדחתה.

עוד נטען כי לאחר שניתנו ארכות רבות להפקדת הערובה, לא יכול התובע שכנגד להגיש בקשה מעין זו בחלוף למעלה מ-3 חודשים מאז ניתן פסק הדין. כן נטען כי גם ההנמקה אינה מוצדקת, שכן כיצד קשור המצב הרפואי להפקדה שנדרשה. כן הפנה דנה לכך שהתובעים שכנגד לא שילמו את ההוצאות בהן חויבו, וכי הסכום שהופקד בידי ב"כ דנה אינו יכול לשמש עוד למטרתו, שכן עוקל במסגרת תיק הוצל"פ שנפתח נגד התובעים שכנגד.

ברור כי דנה החמיץ את המועדים להגשת ערעור על פסק הדין, ובאופן רגיל אין מקום להיעתר לבקשתו ולאפשר בחלוף מספר חודשים ביצוע ההפקדה וביטול פסק הדין.

בנוסף, גם אם היה מקום לשקול היעתרות לבקשה עקב שינוי נסיבות של קיום הכספים זמינים להפקדה עתה, כאשר התביעה שכנגד ממילא מתנהלת על ידי מאיר נגד עמר, ושמיעת הראיות טרם החלה, אף כי מועד ההוכחות קרוב, הנושא היה ראוי לבחינה אילו הודיע ב"כ דנה, כי למרות העיקול שהוטל על הכספים שהועברו אליו לצורך הפקדתם, והמונע הפקדת כספים אלה כערובה להוצאות, מצוי הסכום הנדרש להפקדה, והוא ניתן להפקדה מיידית, אך הודעה מעין זו לא נמסרה על ידו. משמעות הדבר היא כי מתבקשת ארכה נוספת, מספר חודשים לאחר שניתן כבר פסק הדין, לאחר שלא נוצלו על ידו מספר ארכות שניתנו לו קודם לכן, ולכך לא ניתן להיענות.

זאת ועוד, הטעם לאיחור בהשגת הסכום אינו מספק. גם האישור הרפואי שצורף אינו קריא כלל, וקשה להלום כי מצב רפואי זה או אחר ימנע השגת הסכום הנדרש לערובה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

בקשה מס' 32

בבקשה זו עתר עמר שוב לחייב את מאיר בהפקדת ערובה להוצאות.