עמר ואח' נ' ברדה ואח'

פסק דין

לפני תביעה לפינוי מושכר, שהינו דירת מגורים.

התיק נקבע להיום לצורך שמיעת ראיות אך מאחר והנתבעים הצהירו כי פינו את המושכר הפך הדיון בסעד המבוקש לתאורטי והצדדים הסכימו כי לנתבעים לא תהיה על התנגדו להשבת הנכס לידי התובעים מבלי להודות בטענתם כי הם בעלי הנכס.

כל שנותר לפסוק בו הוא עניין הוצאות המשפט והצדדים טענו את טענותיהם בעניין זה.

התובעים טענו כי התביעה הינה תביעה מוצדקת. התובעת מס' 1 רכשה את הדירה מהבעלים הרשום חברת מ.ל.ת. מבנים לתעשיה בע"מ (להלן "חברת מלת"). החזקה בנכס נמסרה לנתבעים על ידי התובע מס' 2, אביה של התובעת מס' 1. דמי השכירות לתקופה מסוימת שולמה ישירות על ידי הנתבעים לתובעת וסוכם כי חוזה השכירות יבואו לקיצו בהודעה מראש של התובעים. למרות שהתובעים דרשו מהנתבעים בחודש 5/10 לפנות את הנכס הם סירבו והמשיכו להחזיק בנכס עד לסוף חודש נובמבר ש"ז.

הנתבעים טוענים מאידך כי לא הוכח שהתובעת מס' 1 הינה בעלת הנכס. הבעלים של הנכס הינה חברת מלת ןהיא לא התירה לאף אחד לעשות שימוש בנכס או להשכירו. לנתבעים יש הסכם שכירות עם חברת מלת המאפשר להם להתגורר בדירה עד לסוף חודש נובמבר 2010.

עוד טוענים הנתבעים כי לתובע מס' 2 אין כל זכות בנכס ולכן דין תביעתו להידחות.

הנתבעים מאשרים כי סוכם בחודש 5/10 כי הם יפנו א הנכס לאחר אירוע בר מצווה של בנם אולם מאוחר יותר נודע להם כי התובעת אינה בעלת הנכס.

בדיון שהתקיים היום הודה הנתבעת כי שילם דמי שכירות לתובעת לתקופה מסוימת עד שנציג חברת תלם הודיע לו כי התובעת אינה הבעלים. הנתבעים בעצם מאשרים כי החזקה בדירה נמסרה להם על ידי התובע.

עיון במסמכים שהונחו לפני נעלה לכאורה כי התובעת חתמה ביום 25.6.2006 על בקשה לרכישת הדירה נשוא התובענה וכי חברת תלם אישרה את בקשתה בסיפא לבקשה. עוד הוסכם באותה בקשה כי מסירת החזקה בדירה יעשה ביום 1.7.2006. משקיבלה התובעת את החזקה בדירה מידי הבעלים לכאורה אין הנתבעים יכולים להישמע בטענה כי לצד ג' (הבעלים הרשום) ישנה זכות עדיפה מכל הכלל של ius tertii (ראה: ע"א 81/53 זינרייך נ. כהן, פ"ד ט 810). על פי אותו כלל דינו של מי שמחזיק בנכס כדין הבעלים כלפי צד ג'.

יתרה מכך הוכח כי התובעת שילמה על חשבון התמורה כספים לחברת תלם ולכן נראה בשלב זה כי קיבלה את החזקה לידיה בדין.

לכן על פני הדברים התביעה שהוגשה על ידי התובעת הינה תביעה מוצדקת.

לנזקים שנגרמו לתובעת על פי הנטען אין בשלב זה רלוונטיות לעניין ההוצאות ופתוחה הדרך בפניה להגיש תביעה על נזקים.

יחד עם זאת, אתחשב בעובדה כי הצדדים חסכו מזמנו של בית המשפט ואתחשב בעובדה כי לתובע מס' 2 אין כלל עילת תביעה מאחר ואין חולק שאין לו זכויות בנכס.

לכן אני מאשר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים.

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת ביחד ו/או לחוד הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 1500 ₪.

תביעת התובע מס' 2 נדחית.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ב' טבת תשע"א, 09 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: