עמר ואח' נ' אושה ואח'

פסק דין

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.09.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעת, נפגעה מאופנוע הנהוג על ידי הנתבע בעת שחצתה את הצומת, ולגישתה "ללא ספק הוא עבר באור אדום מלא". התובעת עתרה לפיצוי בסך 11,000 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לרכב בו נהגה, בהתאם להצעת מחיר שניתנה לה, על סך של 10,489 ₪.

3.לטענת הנתבע, הגיע לצומת כשהאור בכוון נסיעתו ירוק, נכנס לצומת בנסיעה כחוק, כאשר "לפתע הגיח רכב מסוג מזדה 3 אשר נסעה בו נהגת ופנתה שמאלה ברמזור אדום". הנתבע הגיש תביעה שכנגד לפיצוי בסך של 2,346 ₪, עבור תיקון האופנוע על פי הצעת מחיר ועלות גרירת האופנוע לאחר התאונה.

4.במועד הדיון העידו הצדדים, וחזרו על עמדותיהם המנוגדות. הוברר כי לא היו עדים לאירוע, אשר יכולים לשפוך אור על הנסיבות האובייקטיביות של המקרה, וכי יש צורך להכריע בין שתי גרסאות סותרות.

5.התובעת הוסיפה וטענה בדיון כי מתמונות האופנוע ניתן לראות שלא נגרם לו נזק, וכי השוטר שהגיע למקום ראה שהאופנוע היה בהילוך רביעי, ולטעמה הדבר מעיד על כך שנכנס לצומת במהירות גבוהה מאד – ומכאן ניתן להסיק כי לא היה בתחילת נסיעה.

6.הנתבע הוסיף וטען כי יש לו ביטוח צד שלישי אך הוא בחר להגיע בעצמו לדיון ללא סיוע המבטחת, חרף השתתפות עצמית של 700 ₪ בלבד, בשל הביטחון שלו באמיתות גרסתו. הנתבע טען כי מסר את פרטי הביטוח לאביה של התובעת, וחרף זאת בחרה הנתבעת להגיש את התביעה נגדו, וטען כי האב העדיף לא לפנות לביטוח, ואף הציע לנתבע להודות באשמה ולקבל החזר בגובה ההשתתפות העצמית. הנתבע טען כי לו היה אשם בתאונה, היה משלם את ההשתתפות העצמית, מפעיל את הפוליסה ונמנע מההליך המשפטי.

7.אביה של התובעת העיד אף הוא, הכחיש כי הציע לשלם לנתבע הן את עלות הנזק באופנוע והן את דמי ההשתתפות העצמית וטען כי הצעה כזו אינה הגיונית.

8.בשל העדר ראיות שעל בסיסן ניתן יהיה להכריע בין הגרסאות, קבעתי כי מתן פסק הדין יעוכב, על מנת לאפשר לצדדים לפנות למשטרה ולצלם את כל החומר שבתיק, שכן אפשר ובעדויות ובחומר החקירה, כמו גם מדו"ח הפעולה של השוטר שהגיע למקום (בהתאם לעדות התובעת) יהיה מידע שיסייע בידי לקבוע איזה מן הצדדים נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור, ומי מהם נהג כדין ונכנס לצומת בהתאם לאור ירוק בכיוון נסיעתו.

9.התובעת הגישה לבית המשפט הודעה על סגירת תיק המשטרה, בלא שצירפה להודעה זו מסמכים כלשהם מתוך התיק – עדויות, דו"חות פעולה או כל תיעוד אחר. על כן אפשרתי שהות נוספת להגשת המסמכים, אך אלה לא הוגשו בתוך פרק הזמן שנקבע, ועל כן ניתן כעת פסק הדין, בלא שיש בפניי תיעוד או ראיות, למעט גרסאות הצדדים כפי שהועלו בפניי.

דיון והכרעה

10.אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על כל תובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעת להוכיח את עובדות האירוע, וכן את אחריות הנתבע העולה מאותן עובדות שהוכחו.

הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו, והיא תידחה. בענייננו, על מנת לזכות בתביעתה, על התובעת לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתה היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הן  שקולות, הרי שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליו ולפיכך תידחה תביעתה.

11.במקרה דנן, אין באפשרותי לקבוע כי גרסה אחת עדיפה על האחרת. העובדה שהאופנוע היה בהילוך רביעי אינו סותר את גרסת הנתבע, שטען כי נכנס לצומת בנסיעה רצופה, ולא כי עצר והמתין ברמזור והחל לנסוע לאחר שהאור התחלף לירוק. בנסיבות אלה העובדה שהאופנוע היה בהילוך רביעי אינה מעידה על כך שנכנס לצומת כשהרמזור אדום בכיוון נסיעתו. בדומה, גם גובה הנזק באופנוע – שהוא נמוך משמעותית מהנזק לרכב התובעת – אינו יכול לסייע בהכרעה בנסיבות דנן.

12.אין הסבר לכך שהצדדים, והתובעת בפרט, לא מצאו לנכון להעתיק ולהגיש את כל המסמכים מתיק המשטרה. במצב שנוצר, כל שיש בפניי הוא גרסאות הנהגים, אשר שניהם טובים באותה מידה, ואין כל ראיה אובייקטיבית או תומכת בעמדה זו או אחרת, ולא היו סתירות בעדויות, או טענות בלתי סבירות של מי מהצדדים.

סוף דבר

13.לנוכח העובדה שאף אחד מהצדדים לא הצליח להוכיח את גרסתו ברמת השכנוע הנדרשת, אין מנוס מדחייה הן של התביעה והן של התביעה שכנגד. בנסיבות אלה - אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.