עמר איל נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

פסק דין

התביעה שבפניי הוגשה על פי חוק הפלת"ד (להלן: "החוק" או "חוק הפלת"ד"), בגין שתי תאונות דרכים שאירעו לתובע, האחת ביום 27.11.04 (להלן: "התאונה הראשונה") והשנייה מיום 15.1.05 (להלן: "התאונה השנייה).

1. רקע כללי:

התובע יליד 29.1.1978, נפגע בשתי תאונות בהם רכב על האופנוע. התאונה הראשונה אירעה ביום 27.11.04 באזור חולי פתוח ליד קיבוץ רעים. התאונה השנייה אירעה ביום 15.1.05 בשביל עפר במושב בית נחמיה כשהיה התובע בדרכו לביקור בן משפחה. לטענת התובע, הוא נפגע בשתי תאונות הדרכים. לטענת התובע, הפגיעות שנגרמו לו גרמו לו לנכות רפואית ואף נכות תפקודית. הנתבעת הייתה המבטחת במועד התאונה ובגין כך הוגשה התביעה כנגדה. הנתבעת, לעומתו, טוענת כי במקרה הנדון אין כיסוי ביטוחי שכן מדובר היה בנסיעות לצורך תחרות, המוחרגות מהפוליסה שהייתה לתובע במועד התאונות. לחלופין, טוענת הנתבעת, כי דרישת הפיצויים מוגזמת, במיוחד בהתייחס לנכות התפקודית אותה מבקש התובע לייחס לנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונות.

2. תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

התאונה הראשונה: "התאונה אירעה ביום 27.11.2004 בעת שהתובע נהג באופנוע בדרך עפר בשדה פתוח ליד קיבוץ רעים והחליק במהלך סיבוב בשל בוץ" (סעיף 3 לסיכומים). לטענת התובע, התאונה אירעה בעת שהיה בטיול עם חברים באזור. התובע כופר בטענה שהיה מדובר בתחרות או הכנה לתחרות. לטענתו, הוא נסע עם קבוצת חברים לאזור קבוץ רעים לטיול. לתמיכה בגרסתו זימן להעיד חבר שהיה עמו באותו טיול. לגרסת התובע, מדובר היה בטיול רב משתתפים ורחוק מהבית, בעוד אימונים עושים קרוב לבית ובקבוצות קטנות.

יום התאונה היה יום גשום המתאים לטיול בשדה בוצי ולא אימון לתחרות, אשר נעשה ביום שבו השטח אינו רטוב ולרוב בשטח מיוער, שכן גם התחרויות מתקיימות בדרך כלל בשטח מיוער.

3. התאונה השנייה: "התאונה השנייה אירעה ביום 15.1.05 בעת שהתובע נהג באופנוע בשביל עפר בתוך משק במושב בית נחמיה, וכשפנה שמאלה הגלגל הקדמי של האופנוע החליק.....רגלו הסתובבה והוא נפל ונפגע" (סיכומי התובע סעיף 9).

לטענת התובע, התאונה אירעה כאשר נסע לבקר את גיסו, אשר זומן להעיד בנדון. התובע כפר בטענה שהתאונה אירעה בעת תחרות, שכן התחרות שהתקיימה באותו יום הייתה בבנימינה בעוד התאונה התרחשה במושב בית נחמיה. התובע כפר גם בטענה שהיה בדרך לתחרות בבנימינה (פרוטוקול עמוד 26 שורות 23-28).

4. הנזק:

התאונה הראשונה: לטענת התובע, בעקבות התאונה הראשונה הוא נפגע בכתף ונגרמה לו נכות רפואית צמיתה של 10% ולטענתו אין לקבל בעניין זה את מסקנתו של המומחה המוסכם פרופ' מוזס, כי הנכות הצמיתה בגין התאונה הראשונה הינה 1%. לטענתו, לבית המשפט נתונה הסמכות לשנות מקביעות המומחה בנסיבות מיוחדות. עוד לטענתו, במקרה הנדון קבע המומחה כי לתובע 20% בכתף ושייך לתאונה הראשונה אחוז אחד בלבד. לטענת התובע, הוא נפגע בתאונות קודמות בגינן הגיש תביעה לבית המשפט בפתח תקווה. באותה תביעה מונה פרופ' גנאל כמומחה מטעם בית המשפט והוא קבע 10% נכות לצמיתות בגין הפגיעה בכתף. היות והמומחה בתביעה הנדונה, אשר בדק את התובע לאחר התאונות הנוספות בגינן הוגשה תביעה זו קבע, כי הנכות המצטברת שיש לתובע בכתף עומדת על 20%, הרי שיש לשייך לתביעה הראשונה בתיק זה 10%, שכן לפגיעה הקודמת קבע פרופ' גנאל 10%.

התאונה השנייה: בגין החבלה בברך שמאל קבע המומחה 20% מהם ניכה 5% בגין עברו הרפואי. לטענת התובע, הניכוי בטעות יסודו, שכן למרות שנחבל בעבר בברכו, מדובר היה בחבלות ללא השלכה רפואית עתידית. בנסיבות אלו יש לראות את כל אחוזי הנכות שנקבעו בגין מצב הברך ככאלו שנגרמו מהתאונה השנייה נשוא תיק זה.

נכות תפקודית: לטענת התובע, הפגיעות בשתי התאונות גרמו לו לפגיעה של ממש בכושר ההשתכרות. הוא אמנם המשיך לעבוד ולפתח את עסקו, אך לא ברמה אליה היה מגיע לולא היה נפגע בתאונות. לטענתו יש להעמיד את הנכות התפקודית על 30% ועל בסיס שכר של 17,688 ₪ נטו לחודש, המשקף את השכר הפוטנציאלי של התובע לולא היה נפגע בתאונות.

על בסיס עקרונות אלו פירט התובע את שאר הנזקים שתבע ואשר אתייחס אליהם בהמשך.

5. תמצית טענות הנתבעת:

לטענת הנתבעת, לא היה לשתי התאונות כיסוי ביטוחי ומכאן שאין חבות של הנתבעת כלפי התובע בגין התאונות הנדונות. לטענת הנתבעת, שתי התאונות אירעו במהלך תחרות או הכנה לתחרות מוטורית, המוחרגת מכיסוי ביטוחי בהתאם לתנאי הפוליסה.

טוענת הנתבעת, כי התאונה הראשונה הייתה למעשה תחרות לא רשמית בין התובע לחברים בשטחי קבוץ רעים וכי חברו אייל שהעיד מטעמו עמד על הגבעה ומדד את מהירות הנסיעה. לגבי התאונה השנייה, טוענת הנתבעת, כי גם לגביה מדובר בתחרות, שכן באותו יום התקיימה תחרות בבנימינה והתובע, לטענת הנתבעת, היה בדרכו לאותה תחרות, כאשר נפגע בתאונה. מציינת הנתבעת ששתי התאונות אירעו ביום שבת, שהוא יום התחרויות. לטענת הנתבעת, תחרות מוטורית אינה כלולה בהוראות חוק הפלת"ד ומוחרגת במפורש בפוליסות שהחזיק התובע ואשר בגינן הוגשה התביעה הנדונה.

משאין כיסוי ביטוחי, לטענתה, יש לדחות את התביעה.

הנכות הרפואית: לטענת הנתבעת, יש לקבלת את חוות הדעת של המומחה המוסכם ככתבה וכלשונה, דהיינו 1% בגין התאונה הראשונה, וכן 15% בגין התאונה השנייה ובשקלול 15.58%. יחד עם זאת, טוענת הנתבעת, שיש להפחית מאחוזי הנכות שנקבעו בגין הברך מאחר והתובע לא היה מוכן לעשות את הנדרש להקטנת הנזק, ניתוח פשוט. לו היה עושה התובע את הניתוח היו אחוזי הנכות יורדים ל- % 7.5, וככאלה יש להתייחס אליהם בקביעת הפיצויים.