עמל"ע 52657-10-14 שטנגר נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין עמל"ע 50873-10-14 ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין נ' שטנגר

בפניי שני ערעורים שהדיון בהם אוחד. בעמל"ע 52657-10-14 ערער עו"ד חיים שטנגר (להלן: "מר שטנגר") על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין ואילו בעמל"ע 50873-10-14 הגישה ועדת האתיקה (להלן: "ועדת האתיקה") ערעור על אותו פסק דין.

רקע והליכים קודמים

נגד מר שטנגר הוגשה קובלנה בה יוחסו לו עבירות של פעולה בניגוד אינטרסים או חשש לניגוד אינטרסים, עבירות של טיפול בעניין כנגד לקוח לשעבר באותו עניין, עבירות של התנהגות בחוסר דרך ארץ לצד שכנגד, עבירות של נקיטת לשון איום, עבירות של התנהגות בלתי חברית כלפי חבר למקצוע, עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין ועבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.

הקובלנה הוגשה בעקבות תלונתו של עו"ד א' יערי, אשר טען, כי מר שטנגר פועל בניגוד אינטרסים לאחר שבעבר ייצג שותפים אחרים בתביעה לפירוק שיתוף בבית. בין מר שטנגר למר יערי התנהלו חילופי מכתבים שמהן עולות התבטאויות חריפות, ובלתי שגרתיות מצדו של מר שטנגר. כך, לדוגמא, כתב מר שטנגר, כי שולטת במר יערי "מעבר למחלת השכחה גם מחלת השיטיון" או "חולה נפש ללא תקנה" או "פסיכופט וכהרגלך וככלב השב אחרי קיאו ממשיך אתה בדרך נלוזה...גנב קטן, שפל ובזוי".

כמו כן, נכתב באחד המכתבים, כי נבדקת האפשרות להתלונן לפני הגורמים המוסמכים לביטול ההכרה בהיותו של מר יערי נכה פעולות איבה בשיעור של 50%.

בפתח הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הודה מר שטנגר בכל הנוגע להתבטאויותיו ואף הביע התנצלות. כמו כן, הודה בעובדות המייחסות לו עבירת איומים. בית הדין המשמעתי המחוזי נתן הכרעת דין חלקית ולאחר מכן נשמעו ראיות בעניין יתר העבירות שיוחסו למר שטנגר.

בסופו של ההליך, הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי את מר שטנגר בכל העבירות שיוחסו לו בקובלנה והשית עליו עונש השעיה למשך 18 חודשים, 30 חודשי השעיה על תנאי והוצאות משפט לטובת הקובל בסך של 30,000 ₪.

על פסק דין זה הגישו שני הצדדים ערעורים. בית הדין המשמעתי הארצי קיבל באופן חלקי את ערעורו של מר שטנגר בכל הנוגע לעבירות של פעולה בניגוד אינטרסים או חשש לניגוד אינטרסים, ובעבירות של טיפול בעניין כנגד לקוח לשעבר באותו עניין. מאידך, הרשיע בית הדין המשמעתי הארצי את מר שטנגר בגין התבטאויותיו בעבירות שבהן לא הורשע בערכאה הקודמת, דהיינו התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין ומעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין. לעניין העונש, דחה בית הדין המשמעתי הארצי הן את ערעור ועדת האתיקה והן את ערעורו של מר שטנגר.

הערעור שבפני

שני הצדדים הגישו ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי. מה שטנגר טען, כי לא היה מקום להרשיעו בעבירות הנוספות וכי יש מקום להקל בעונשו. בחצי פה גם נטען, כי לא היה מקום להרשיע את מר שטנגר בעבירת האיומים.

לעומת זאת, טענה ועדת האתיקה, כי לא היה מקום לזכות את מר שטנגר מהעבירות של ייצוג בניגוד אינטרסים וכי בכל מקרה, יש מקום להחמיר בעונש.