עמל"ע 46542-12-15 שקד נ' לשכת עורכי הדין - מחוז תל אביב

לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין שניתן בעניינו של המבקש.

הכלל בבקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין משמעתי, כפי שעולה מלשון סעיף 72 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961, הוא שגזר-הדין לא יעוכב אך בשל הגשת הערעור. עם זאת, נקבע שלעניין זה יש לתת משקל למהות ההרשעה ולאורך תקופת ההשעיה, כמו גם לסיכויי הערעור וליתר נסיבות העניין (ראו בהרחבה בהחלטות חברי כבוד השופט מ' י' הכהן בעמל"ע 34576-10-12 אבני נ' ועדת האתיקה המחוזית, מיום 9.11.12, בפסקה 9 להחלטה, ובעמל"ע 23731-11-12 שפירא נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, מיום 28.11.12, בפסקה 8 להחלטה). במקרה דנא מדובר בתקופת השעיה של 12 חודשים, כאשר לטענת המערער הוא ריצה מתוכה בפועל כ-40 יום. מאחר ומדובר בתקופה לא ארוכה של השעיה, הכף נוטה לעבר עיכוב ביצוע העונש ולו כדי שהדיון בערעור לא יימצא עקר בסופו של יום.

לכך יש להוסיף כי על אף חומרתן העקרונית של העבירות אלה לא נעברו בנסיבות קיצוניות (מבלי לחוות דעה בנוגע לטענות המערער, שדומה כי גם כיום לא השכיל לעמוד על עצם הפסול במעשיו). סיכויי הערעור במישור ההרשעה אמנם אינם נחזים להיות טובים במיוחד, שעה שטענות המבקש בכתב הערעור סובבות בראש ובראשונה קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי שנראה שלא נתקפו על ידו בדיון בערעור בבית הדין המחוזי. אשר לסיכויי הערעור בעניין חומרת העונש, אין מקום לחוות דעה לעניין זה , מה גם שהמשיבה הודיעה שבכוונתה להגיש ערעור על קולת העונש. עוד יש לציין כי מדובר במי שאין לחובתו עבר משמעתי. נראה איפוא שבמכלול הנסיבות יש מקום להורות על עיכוב הביצוע במקרה דנא.

לפיכך יעוכב ביצוע עונש ההשעיה עד לתום הדיון בערעור שהגיש המבקש.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ו, 29 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.