עמל"ע 37289-12-14 שטרצר נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין,עמל"ע 15702-12-14 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה"ד בישראל נ' שטרצר

לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין שניתן בעניינו של המבקש.

הכלל בבקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין משמעתי, כפי שעולה מלשון סעיף 72 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961, הוא שגזר-הדין לא יעוכב אך בשל הגשת הערעור. לעניין זה יש לתת משקל למהות ההרשעה ולאורך תקופת ההשעיה, כמו גם לסיכויי הערעור וליתר נסיבות העניין (ראו בהרחבה בהחלטות חברי כבוד השופט מ' י' הכהן בעמל"ע 34576-10-12 אבני נ' ועדת האתיקה המחוזית, מיום 9.11.12, בפסקה 9 להחלטה, ובעמל"ע 23731-11-12 שפירא נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, מיום 28.11.12, בפסקה 8 להחלטה). במקרה דנא מדובר בתקופת השעיה של שבע שנים; בסיכויי ערעור שאינם נחזים להיות טובים, שעה שטענות המערער סובבות קביעות עובדתיות של בית הדין האזורי (שחלקן הושתתו על עדויות של מתלוננים שהמבקש ויתר על חקירתם), וכידוע - סיכויי ההתערבות בקביעות מעין אלה נמוכים למדי; כאשר מדובר במי שלחובתו עבר משמעתי עשיר; וגם על רקע הערת בית הדין הארצי בדבר האפשרות שמא אין המערער ראוי כלל להימנות על קהל עורכי-הדין.

לא למותר לציין כי המבקש לא ציין בבקשתו כי תקף בעבר את החלטת בית הדין הארצי שלא לעכב את גזר-דינו של בית הדין האזורי, ובקשה זו נדחתה; ולא ציין כי בינתיים הושת עליו עונש של השעיה לצמיתות מחברות בלשכה, החל מיום 11.11.14 (שנראה כי הוא הופך את הדיון בערעור לתיאורטי בלבד, אלא אם כן עוכב אותו עונש). גם בעובדות אלה היה כדי לתמוך במסקנה לפיה אין לעכב את גזר-הדין, אף שאין צורך בתמיכה נוספת מעבר לאמור לעיל.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' בטבת התשע"ה, 31 בדצמבר 2014, בהעדר הצדדים.