עמל"ע 24779-11-16

1. החלטה בבקשה שמקורה במשיב לערעור, כי ימחק הערעור בשל איחור במועד הגשתו. אבן הפינה לדיון בעובדה עליה אין חולקין, שניתן פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי, נשוא הליך זה ביום 9.10.16, על פי סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, יש להגיש ערעור בתוך 30 יום, ואולם, הוגש הערעור ביום 10.11.2016.

2.במוקד הבקשה הטענה שידעה המשיבה את מועד מתן פסק הדין לכל המאוחר ביום 10.10.16, מכאן שהמועד האחרון להגשת הערעור הוא ביום 9.11.16, ובאשר הוגש הערעור ביום 10.11.2016 כאמור, נדרשת המסקנה שהוגש הערעור באיחור בן יום אחד.

3.ומנגד, טוענת המשיבה, בהסתמך על אישור מסירה של רשות הדואר, שהגיע פסק הדין למזכירות המערערת רק ביום 13.10.16 ומכאן שהוגש הערעור במועד.

4.אין בידי במסגרת זאת להידרש לקביעה עובדתית מבוססת מתי קיבלה המשיבה לידיה את פסק הדין נשוא הערעור, ואולם, בין אם הדבר כטענתה, ובין אם כטענת המבקש, ראוי להותיר את הערעור על שולחן בית המשפט להכרעה לגופן של טענות, ולא רק, אם כי גם, על בסיס העיקרון, לפיו עדיפה שבעתיים הכרעה לגופן של טענות על פני הכרעה המתבססת על ספק של כיום אחד במועד הגשת ההליך. ועם זאת, אתייחס גם לטענות שני הצדדים לגופן, על יסוד החומר שבפניי.

5.בהינתן שצודקת המשיבה וקיבלה את פסק הדין נשוא הערעור במועד עליו ניתן ללמוד מהאסמכתא של רשות הדואר, הוגש הערעור במועדו.

6.ואולם, אפילו הצדק ביחס למועד הינו כטענת המשיב, על הפרק איחור של יום אחד ויחיד. כלל נקוט בידינו, שהחלטה המתבססת על איחור של יום אחד, יש בה מעט ממידת סדום, וראוי להימנע מכך. עם כל הערכה הרבה לב"כ המשיב, לתפיסתי, ראוי למעט בפסיקה המעדיפה עמידה דווקנית על לוח הזמנים בהיבטים הפרוצדורליסטיים, על פני הכרעה מהותית לגופן של מחלוקות. בוודאי, כשמדובר ביום אחד. מכאן, שגם אם משקפת עמדת המבקש את תמונת המצב באופן מדויק יותר מכפי טענות המשיבה, לא יהא נכון להורות על מחיקת הערעור.

7.על יסוד כל האמור, דין הבקשה לדחייה, והטיפול בהליך זה ימשך כסדרו.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ז, 20 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: