עמל 1 נ' מדר

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 13.9.10.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא למד אצל המשיבה בין השנים 2002-2006 ובעת צבירת יתרת החוב בסך של 1,120 ₪ הוא היה קטין וחסר כשרות משפטית.

לטענתו, מדובר בתשלומי הורים לבית ספר אשר לא שולמו במועד ומי שחייב לשלמם הם הוריו ולא הוא ואין הוא אחראי על מעשה או מחדל הוריו.

לטענת המבקש, חלק ניכר מהחוב התיישן וכי הזמן עבר מיום שקיבל את התביעה ועד שהגיש כתב הגנה , כאשר הוא פנה לסיוע משפטי וביקש סיוע.

המבקש טוען כי יש לבטל את פסק הדין ולתת לו את יומו בבית המשפט כדי להוכיח את הגנתו.

2.לעומתו, המשיבה מסרה תגובה וטענה שיש לדחות את הבקשה , זאת מכיוון שבוצעה מסירה למבקש לפי אישור המסירה שצורף וחלפה לה כשנה מיום מתן פסק הדין עד להגשת הבקשה .

אם כן טוענת המשיבה כי הארכת המועד לביטול פסק הדין הקבועה בחיקוק טעונה טעם מיוחד תוך הגשת בקשה להארכת מועד ודבר זה לא נעשה על ידי המבקש ודי בכך בכדי לדחות את בקשתו.

3.לגוף העניין טוענת המבקשת שמדובר כאן בפעולה משפטית של קטין שקיבלה הסכמת נציגו ( סעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסית) , וכן פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה ( סעיף 6 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסית).

אם כן, לטענת המשיבה בתגובתה אין סיכויי הגנה לטענות שמעלה המבקש ובשל כך יש לדחות את בקשתו.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה מהנימוקים כדלהלן:

צודקת התובעת שסדרי דין אינם מיתת סדום ויש לקיימם , כאשר במקרה זה חלפה לה שנה מיום מתן פסק הדין (המבקש קיבל את האזהרה ביום 12.5.10). הטענה שבתקופה ההיא הוא היה חייל ולא הייתה לו יכולת לממן הגנתו, אין לה כל יסוד שכן מדובר בתביעה על סכום זעום שכל אזרח יכול היה לפנות לבית המשפט ולהגיש הגנה ולהכחיש את הטענות ואני מניח כי אילו היה פונה לסיוע משפטי בתכוף לאחר קבלת כתב התביעה והיו נעתרים לבקשתו, יכול היה לבקש הארכת מועד להגשת כתב הגנה. במקרה זה לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בניגוד לתקנות, די בטעם זה בכדי לדחות את בקשת המבקש על הסף.

לחילופין, גם סיכויי הגנה לא מצאתי בתצהירו של המבקש , שכן שוכנתי בגרסת התובעת שמדובר בפעולה של קטין הזוכה לאישור הוריו גם לפני עשיית הפעולה ולעיתים גם לאחר ביצועה. לכן טענת ההגנה שמעלה המבקש נופלת ואין לה כל סיכוי , כך גם טענת ההתיישנות שכן הוא בעצמו מודה שלימודיו הסתיימו בשנת 2006 , מאז ועד הגשת התביעה עברה תקופה של כארבע שנים בלבד.

5.מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק והן מכוח שיקול הדעת.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות הליך זה סך של 500 ₪.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: