עמית נ' גרובר ואח'

החלטה

בעניין הבקשה למינוי מומחים רפואיים :

התובעת (להלן: "המבקשת") ילידת 1995, עותרת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומים: האורטופדי, שיניים / פה ולסת, נוירולוגי וכירורגיה פלסטית לצורך בדיקתה וקביעת דרגת נכותה אם בכלל בעקבות תאונת הדרכים בה היתה מעורבת ביום 04/12/11 כהולכת רגל.

הנתבעים (להלן: "המשיבים") מסכימים למינויו של מומחה רפואי בתחום האורטופדי אך מתנגדים למינוי יתר המומחים המבוקשים ועיקר טעמיהם להלן :-

באשר לתחום הכירורגיה הפלסטית, אין בתיעוד הרפואי זכר לטיפול כלשהו, מה גם שממילא המומחה בתחום האורטופדי יוכל להתייחס במידת הצורך גם לתחום הפלסטיקה.

באשר לתחום הנוירולוגי נטען, כי אף שהתובעת נפגעה בראשה אין בכל התיעוד הרפואי ולו ממצא פוזיטיבי אחד שכן כל הבדיקות הנוירולוגיות נמצאו תקינות – לרבות בדיקת CT שבוצעה בסמוך לאחר התאונה, משכך לא בכדי התובעת לא המשיכה לקבל טיפול בתחום הנ"ל.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר הרפואי שצורף לבקשה אני מחליטה כדלקמן : -

כידוע, עקרון יסוד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998).

נוסף אציין, כי במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651).

ומהכלל אל הפרט,

באשר למינוי מומחה בתחום האורטופדי, הרי נוכח הסכמת המשיבים אני נעתרת לבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום (כתב המינוי יינתן בהחלטה נפרדת).

בתחום הכירורגיה הפלסטית, התובעת טוענת בסעיף 8 לכתב התביעה, כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לה שפשופים וצלקות בחלקי הגוף השונים. עיון בחומר הרפואי שצורף מלמד, כי ביום קבלתה בחדר המיון אובחנו פצעי שפשוף בפנים ובגפיים זאת בנוסף להמטומה תת – עורית פרונטלית משמאל, בהמשך בסמוך לתאונה (10/12/11) התלוננה התובעת על נפיחות באף – מעבר לשתי התלונות והאבחנות לעיל, אין בחומר הרפואי כל זכר להיוותרותן של צלקות בגופה של התובעת בעקבות התאונה, ומשכך לא שוכנעתי, כי יש הצדקה למינוי מומחה בתחום. יתר על כן, מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה, ממילא המומחה בתחום האורטופדי יוכל להתייחס במידת הצורך גם לתחום הפלסטיקה.

בתחום הנוירולוגי, מעיון בחומר הרפואי שצורף עולה, כי כל הבדיקות הנוירולוגיות שבוצעו הן בסמוך לאירוע התאונה (ראה בדיקה מיום 15/12/11) והן כעבור חצי שנה מאירוע התאונה (12/06/12) היו תקינות ומשכך, אין כל עדות לראשית ראייה לקיומה של נכות, אוסיף עוד, כמו המשיבים גם בית המשפט ער לעובדה, כי התובעת נפגעה בראשה אך בהינתן, כי מלבד תלונה אחת בגין כאבי ראש מיום 10/12/11 לא תועדו עוד תלונות בתחום נהפוך הוא כל הבדיקות בתחום היו תקינות לא שוכנעתי, כי יש הצדקה למינוי המבוקש.

ואילו בתחום הפה ולסת –אציין, כי אין בתגובת המשיבים כל התייחסות למינוי המבוקש בין לשבט ובין לחסד וכל שנותר הוא לבחון את הבקשה על יסוד הנטען בה.

לאחר עיון בחומר הרפואי שצורף לכתב התביעה לרבות החומר שצורף מאוחר יותר, הגעתי למסקנה כי צורף תיעוד רפואי עדכני שיש בו כדי לתמוך בדרישה לקיומו של רצף טיפולי בתחום משכך הנני נעתרת לבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום.

החלטת המינוי תשלח בנפרד

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: