עמיר נ' משרד הפנים- מנהל מח' ביקורת הגבולות

החלטה

בתיק זה החליט נשיא בית הדין, כב' השופט מ. שפיצר (החלטה מיום 13/9/11) לדחות את בקשתו של המבקש להארכת המועד להגשת בקשה להשפט. ההחלטה התקבלה לאחר שהמשיבה פירטה בפני בית הדין את המועדים בהם הומצאה למבקש הודעת הקנס בשנת 2004 וצירפה לתגובתה את אישור המסירה.

המבקש פנה לבית הדין ביום 21/9/11 וביקש כי יתאפשר לו לעיין בחומר החקירה המצוי בתיק, באשר לטענתו, הוא כלל איננו קשור לעבירה שבגינה הוטל עליו קנס מנהלי.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, משלא הוגש כתב אישום נגד המבקש לא עומדת לו זכות עיון מכח חוק סדר הדין הפלילי, ולפיכך יש לדחות את בקשתו. המאשימה מבקשת להסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 93/06 כל גדר נ' שר התמ"ת (פורסם בנבו), אשר קבע כי זכות העיון שנקבעה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ"ב 1982, איננה עומדת למי שהוטל עליו קנס מנהלי אלא אך ורק למי שהוגש נגדו כתב אישום פלילי (בין לבקשתו ובין ביזמת המדינה).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להדחות.

כפי שציינה ב"כ המאשימה הוראות חוק סדר הדין הפלילי אינן חלות בעניין דנן.

זאת ועוד, בבג"צ 93/06 הנ"ל, בית המשפט העליון עמד על כך שזכות העיון, שמקורה בכללים המקובלים במשפט המנהלי, נגזרת מזכות הטיעון ומחובת המינהל לנהוג בשקיפות, ותכליתה לאפשר למי שעניינו תלוי ועומד בפני הרשות המנהלית להשמיע את טענותיו באופן מושכל, לאחר שמובא לעיונו המידע שבידי הרשות המנהלית, אשר נוגע לעניינו.

לנוכח האמור לעיל, על מנת להכריע בעניינו של המבקש יש לבחון האם עומדת למבקש "זכות טיעון" ביחס לקנס המנהלי שהוטל עליו.

בית הדין הארצי לעבודה עמד לא אחת על תכליתו של חוק העבירות המנהליות, אשר נועד להעמיד בידי רשויות האכיפה, אמצעי נוסף, בצד הסמכות המוקנית להם ליזום הליכים פלילים, על מנת שיוכלו לפעול באופן יעיל מידתי ואפקטיבי לאכיפת החוק.

אין לכחד כי בפיתוח המסלול המנהלי יש כדי להפחית את העומסים על המערכת המשפטית, ואולם יתרונו המהותי הוא בכך שמבקרים המתאימים, הוא מאפשר יצירת הרתעה כלכלית משמעותית ואפקטיבית, בלא להכתים את מבצע העבירה בכתם של הרשעה פלילית, ותוך השקעת מאמצים נמוכים יחסית מצד רשויות האכיפה.

בצד העקרונות של יעילות ואפקטיביות נשמרה זכותו של מי שהוטל עליו קנס מנהלי להגיש בקשה להשפט בגין העבירה, ואולם זאת, בתוך תקופת זמן קצובה ומוגדרת, על מנת שלא לחבל באפקטיביות של ההליך.

כך, חוק העבירות המנהליות מאפשר למי שהומצאה לו הודעה על תשלום קנס להגיש בקשה לביטול הקנס המנהלי או להודיע כי ברצונו להישפט בגין העבירה המיוחסת לו, ואולם הודעה כאמור עליו לשלוח בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה ההודעה על הטלת הקנס המנהלי (ר' סעיף 8(ג) לחוק).

בענייננו, משחלף המועד להגיש בקשה לביטול הקנס המנהלי / בקשה להשפט ובנסיבות בהן הנאשם לא הצביע על כל טעם שיהיה בו כדי להצדיק הארכת המועד להגשת בקשה להשפט - לא עומדת לנאשם זכות טיעון כנגד ההחלטה להטיל עליו קנס מנהלי, ומכאן שממילא גם לא עומדת לו הזכות לעיין במסמכים מתיק החקירה.

לנוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: