עמידר החברה הלאומית לשכון בישר נ' מעודה

החלטה

1.התובעת הינה בעלת זכויות בדירה הנמצאת ברחוב בר יוחאי 2/25 ירושלים (להלן: הנכס).

2.הדירה הנ"ל הושכרה לסבתו של הנתבע הגב' שושנה מעודה וזאת על פי הסכם שכירות מיום 1.11.91.

3.על פי האמור בכתב התביעה עברה הגב' מעודה ביום 3.6.08 להתגורר במוסד סיעודי ולפי מיטב ידיעת התובעת היא אינה עתידה לשוב ולהתגורר בנכס.

עוד נטען בכתב התביעה כי ביום 28.1.91 גילתה התובעת באמצעות נציגיה כי מי שמחזיק בנכס הינו הנתבע.

הנתבע, כך לטענת התובעת אינו זכאי להחזיק בדירה הדייר ממשיך. לא זאת אף זאת, נדחתה בקשתו של הנתבע להכיר בו כדייר ממשיך.

4.ביום 21.3.10 עתרה התובעת למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע. לבקשה צורף אישור מסירה מיום 14.1.11 ולפיו נמסרה האזהרה בכתובת הנכס לידי אביו של הנתבע שאף חתם עליה.

5.ביום 29.5.10 עתר הנתבע לביטול פסק הדין.

בבקשה הנתבע מאשר כי כתב התביעה הומצא לו אך אין הוא זוכר את המועד המדוייק. לעניין אי הגשת כתב הגנה במועד טוען הנתבע כי פנה ללשכת הסיוע המשפטי וענין זה נמשך זמן רב. עוד ציין בבקשה כי טיפל באביו החולה שאף היה מאושפז מספר פעמים ולפיכך לא היה פנוי להתגונן בפני התביעה.

נימוק נוסף הינו, כי הוא היה טרוד בענייני חתונתו.

לגוף התביעה מודה הנתבע כי סבתו נמצאת באופן זמני במוסד סיעודי והיא מתכוונת לחזור ולגור בנכס.

עם מעברה של סבתו למוסד הוא עבר לגור עם אביו.

עוד הוא מציין, כי טרם הגיש בקשה להכירו כדייר ממשיך שכן סבתו עדיין בחיים, וכי בבוא העת הוא יזכה להכרה כזו.

6.התובעת מתנגדת לבקשה.

לשיטתה, אין פגם בהמצאת כתב התביעה , שכן הנתבע מודה בקבלתו במועד בלתי ידוע.כמו כן נטען, כי האמור בבקשה לעניין אי הגשת כתב הגנה במועד אינו יכול לעמוד במבחנים אשר נקבעו בפסיקה.

לשיטת ב"כ התובעת,אין בבקשה גרסת הגנה ראויה. לטעמה, הבקשה מנוסחת באופן כללי וסתמי וללא כל תשתית עובדתית ראויה.

מעבר לכל מציינת התובעת כי אף הנתבע מודה בעצמו כי אינו מתגורר בנכס.

7.לאחר עיון בבקשה ובתגובות ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים והחומר שבתיק נחה דעתי כי דין הבקשה לביטול פסק הדין דינה להדחות.

לטעמי, די בעובדה כי אין בפי הנתבע כל הגנה בפני התביעה כדי לדחות את הבקשה. בתצהירו שצורף לתגובתו לתגובת ב"כ התובע הצהיר: "עזבתי את הדירה כשסבתא עברה לנופי קטמון ועברתי לגור עם אבי שאלתיאל מעודה ברחוב בר יוחאי 35 ירושלים.

על פי הצהרה זו אין ספק כי הנתבע על פי הצהרתו אינו מתגורר בנכס.