עמידר החברה הלאומית לשכון בישר נ' בלאל

פסק דין

בפני תביעה לפינוי וסילוק יד.

רקע

1.רשות הפיתוח הינה הבעלים של מקרקעין ודירה הנמצאים ברח' נבטים 16 תל-אביב, הידועים כגוש 7428 חלקה 31 (להלן: "המקרקעין" ו"הדירה" בהתאם).

הדירה מנוהלת, על פי דין, על ידי רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) באמצעות עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: "התובעת" או "עמידר").

הנתבע מחזיק בדירה.

טענות התובעת

2.מדובר בדירה שהתגוררה בה בעבר דיירת מוגנת על פי חוזה שכירות מיום 2.1.1958. לימים ויתרה הדיירת המוגנת על זכויותיה בדירה.

בתאריך לא ידוע פלש לדירה אדם בשם שוקרא זייד (להלן: "מר זייד"), אשר החזיק בה שלא כדין והתובעת קיבלה כנגדו פסק דין לסילוק ידו מהדירה.

חקירה שנערכה לבקשת התובעת העלתה, כי בשנת 2000 פלש הנתבע לדירה, וזאת מבלי לקבל רשות מהתובעת, ללא הסכם או בסיס חוקי כמתחייב, והוא מחזיק בדירה עד היום.

הנתבע לא משלם דמי שימוש ראויים בגין החזקתו בדירה.

טענות הנתבע

3.הנתבע טוען, כי הדירה הוחזקה ע"י מר זייד שהיה דייר מוגן בדירה, עד אשר הוא מכר את זכויותיו בה לאביו, מר עומר כחיל ז"ל (להלן: "מר כחיל" או "אבי הנתבע").

לגרסת הנתבע, ביום 4.7.96 חתמו מר זייד ואביו על הסכם להעברת הזכויות בדירה, ומאז החזיק אביו בדירה עד לפטירתו בשנת 2004. הנתבע התגורר עם אביו בדירה באופן רצוף בדירה וכיום הוא גר בה עם משפחתו.

לטענת הנתבע, הוא מחזיק בדירה בידיעת התובעת ובהסכמתה שבשתיקה, שכן במשך השנים ביקרו נציגי התובעת בדירה ובנכסים סמוכים וידעו על החזקתו בה.

הנתבע טוען כי הינו דייר מוגן בדירה מכוח היותו בנו של מר כחיל אשר רכש את זכויות הדיירות המוגנת ממר זייד, ולכל הפחות הינו בר רשות חינם ו/או בעל רישיון.

בנוסף, טוען הנתבע, כי יש לראות בו כבר רשות בלתי הדירה בדירה. לטענתו, שתיקת התובעת במשך השנים מלמדת על הסכמתה להחזקתו בדירה ולאור הסתמכות הנתבע על הסכמה זו, קמה כיום מניעות כנגד התובעת השוללת ממנה את האפשרות לסיים את הרשות ו/או הרישיון שהוענק ללא כל תנאי.

לחילופין נטען, כי במידה וטענות הנתבע לא יתקבלו, אזי יש לחייב את התובעת לפצות את הנתבע עבור השקעותיו בדירה והשבחתה במשך השנים, וזאת על פי חוות דעת מומחה שצירף לתצהירו.

המסגרת הראייתית

4.מטעם התביעה העיד מר אליאס פאנוס (עת/1) (להלן: "מר פאנוס").