עמידר החברה הלאומית לשכון בישר אל נ' קפרי

פסק דין

הרקע לתביעה:

1.עניינה של התביעה שלפניי בפינוי הנתבע מדירת מגורים בת שני חדרים המצויה בקומה רביעית של הבנין ברחוב חסם 11/24, ברחובות (להלן: "הדירה"). המחלוקת בין הצדדים התמקדה אם הנתבע זכאי להיכלל בהגדרת "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק הדיור הציבורי"), היינו האם התגורר בדירה לפחות שלוש שנים בטרם פטירת אימו המנוחה, בתאריך 29.3.06.

2.ביום 23.6.2008, ניתן פסק דין בו קבעתי שטענתו של הנתבע, כי התגורר בדירה במשך שלוש שנים ברציפות עובר לפטירתה של אמו ז"ל, לא הוכחה. על כן, קיבלתי את תביעתה של עמידר כנגד הנתבע והוריתי על פינוי הדירה.

3.במסגרת דיון בערעור, שהוגש על פסק הדין, הסכימו הצדדים כי התביעה תוחזר לדיון מחודש, זאת לצורך שמיעת עדויותיהם של שתי עובדות סוציאליות, גב' אורלי יפת וגב' ילנה פוברזובסקי.

4.ערכאת הערעור קבעה כי לאחר שישמעו עדויותיהן של העובדות הסוציאליות, יהיה רשאי בית המשפט להחליט לפי שיקול דעתו, "אם לבטל את פסק הדין או ליתן פסק דין חדש או כל תוצאה אחרת לרבות אישור פסק הדין כפי שניתן לאחר הנמקה מתאימה".

5.בהתאם להחלטת ערכאת הערעור, נשמעו לפניי, איפוא, עדויותיהן של גב' יפת וגב' פוברזובסקי. לאחר שמיעת העדויות הגישו הצדדים השלמת סיכומים בכתב.

דיון והכרעה:

6.על פי עדותה של עו"ס אורלי יפת, עיקר המידע המצוי ברשותה, נודע לה מכוח דיווחים שמסרה לה עו"ס ילנה פוברזובסקי. גב' יפת לא עשתה ביקורי בית בדירה. על כן, עדותה לגבי מגוריו של הנתבע בדירה מהווה עדות שאינה ממקור ראשון ומשקלה אינו רב.

7.לא כך הם פני הדברים לגבי עדותה של גב' פוברזובסקי, שהעידה לפניי כי היא זו שהייתה מופקדת על תחום הקשישים, באיזור בו התגוררה המנוחה, אמו של הנתבע. הואיל ואמו של הנתבע היתה קשישה שזכאית לגמלת סיעוד, היא טופלה באופן שוטף על ידי מחלקת הרווחה בעיריית רחובות.

8.זאת עוד, על פי עדותה של גב' פוברזובסקי, המנוחה סבלה מדיכאון ובעיות נפשיות. משכך, נערכו אצלה מספר לא מבוטל של ביקורי בית.

9.גב' פוברזובסקי תיארה בעדותה לפניי, את התרשמותה הישירה מנוכחות הנתבע בדירה:

"עד כמה שידוע לי הוא היה פעיל במשך כל השנים, הוא שעשה קניות. הייתי מגדירה את הקשר ביניהם כקשר סימביוטי במלוא מובן המילה. בחלום של אמא היה שהוא יצא לעצמאות, שהוא יבנה את החיים שלו, אבל בעצם היא מאוד דאגה שזה לא קורה, והוא תמיד נמצא שם ומטפל בה, טוב בשבילה אך רע בשבילו..."

[פר' עמ' 6, ש' 27-28, פר' עמ' 7 ש' 1-2]

10.גב' פוברזובסקי הדגישה בעדותה, שהנתבע התגורר ביחד עם אמו מספר שנים עובר לפטירתה. על רקע זאת, כתבה גב' פוברזובסקי מכתב לעמידר וביקשה ממנה שתקצה לנתבע ולאמו דירה גדולה יותר, שתתאים לצרכיהם המשותפים.

11.גב' פוברזובסקי ציינה בעדותה לפניי שהיא ביקרה בדירה מספר רב של פעמים:

"הייתי מספר רב של פעמים, לפחות 3 פעמים ראיתי את שרלי, אני זוכרת פעם אחת שהוא נכנס עם כל הסלים, ופעם שניה הוא ישב בסלון, וגם בפעם השלישית - הוא נכח בבית...".

[פר' עמ' 7, ש' 15-17]

12.חיזוק לגרסתה מצוי במוצג נ/5. מדובר במזכר שכתבה גב' פוברזובסקי אל גב' יפת, מי ששמשה באותה עת כעובדת הסוציאלית האיזורית בתחום הסיוע לפרט ולמשפחה. על פי המזכר הנושא תאריך 17.7.2006, הנתבע התגורר ביחד עם אמו המנוחה בדירה:

"במשך שנים רבות שרלי היה המטפל העיקרי בה, דאג לכל צרכיה, היה בקשר עם השירותים בקהילה ובחודשים האחרונים של חייה המלצתי עליו לקבל קצבת זיקנה של אמו".