עמיאל נ' קאסוטו ואח'

החלטה

1. בפני בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת היעדר עילה.

התביעה עניינה נזקים שנגרמו לתובע לטענתו עקב התנהלות הנתבעים ככל הנוגע לתכניות בניה אותן הזמין מהם התובע ואשר בעקבותיהן בוצעו חריגות בניה.

2. בכתב התביעה שכנגד נטען כי הנתבע שכנגד פתח בהליך סרק כנגד התובעים שכנגד כאשר המטרה שעמדה לנגד עיניו היא עצם הגשת התביעה ולא מתוך שהוא מאמין בה. פתיחת ההליך גם לוותה בהתחמקות מתשלום האגרה במלואה. לטענת התובעים שכנגד במעשיו אלו ובעצם הגשת התביעה גרם הנתבע שכנגד לתובעים שכנגד לנזק תדמיתי וכלכלי והתובעים שכנגד מעמידים את נזקיהם בגין מעשיו אלו של הנתבע שכנגד על סך 200,000 ₪.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד נטען כי יש מקום לסילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת היעדר עילה. לטענת הנתבע שכנגד רק אם תידחה התביעה בתיק העיקרי ורק אם יקבע במסגרת פסק הדין כי מדובר בתביעת סרק אשר הוגשה בחוסר תום לב, רק אז עשויה, בהתקיים תנאים נוספים, לקום לתובעים שכנגד עילה כנגד הנתבע שנגד.

3. בבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף חוזר הנתבע שכנגד על הנטען בכתב ההגנה ולפיו טרם קמה לתובעים שכנגד עילה כנגד הנתבע שכנגד. ב"כ הנתבע שכנגד מפנה לפסיקה אשר כך קבעה במקרים דומים ולכך שזוהי ההלכה גם ככל הנוגע לעוולת הנגישה.

בתגובתם מציינים התובעים שכנגד כי על פי המבחן לקיומה של עילת תביעה, עומדת לתובעים שכנגד עילה. עוד נטען בתגובה כי שיקולי יעילות, תום לב וחיסכון בזמן שיפוטי תומכים במסקנה כי יש לאפשר את הגשת התביעה שכנגד נשוא הבקשה ובמתכונת זו. לטענת התובעים שכנגד ניתן ללמוד על כך מתוך השוואה לעקרונות שבהודעה לצד שלישי. עוד טוענים התובעים שכנגד כי האסמכתאות שהביא הנתבע שכנגד בתמיכה לטענתו אינן מסייעות לו.

בתשובת הנתבע שכנגד נטען כי התביעה שכנגד הנוכחית באה בגדרם של מצבים בהם על התובע להשיג תחילה פסק דין לפיו תביעת הנתבע נדחית. שקולי יעילות וצדק אינם תומכים בטענת התובעים שכנגד ואין כל רלוונטיות להודעה לצד שלישי לענייננו. לטענת הנתבע שכנגד גם שיקולי מדיניות משפטית תומכים בסילוק התביעה על הסף.

ב"כ התובעים שכנגד השלים טיעוניו ככל הנוגע לשאלת קיומה של עילה מכח עוולת הרשלנות בעצם הגשת התביעה ולטענתו אכן עומדת לתובעים שכנגד עילה כזו שיסודותיה שונים מאלו של עוולת הנגישה.

בתגובת הנתבע שכנגד נטען כי יש לדחות את טעוני ב"כ התובעים שכנגד.

4. דין הבקשה להתקבל.

הפסיקה אשר הכירה במצבים בהם מוצדקת הטלת אחריות עקב נקיטת הליך אזרחי, מאופיינת בכך שבאותם מקרים ניתנה החלטה שיפוטית בעקבות נקיטת ההליך (ר' רע"א 1565/95 סחר ושרותים נ. חברת שלום ויינשטיין בע"מ, פ"ד נד(5) 638). גם עוולת הנגישה באותם מצבים בהם חלה מותנית בכך ש"הליך הנפל" אשר ננקט הסתיים לטובתו של הניזוק. מספר טעמים תומכים בדרישת תנאי כזה אף בענייננו. ראשית, טרם קבלת הכרעה בתיק העיקרי, הדוחה את התביעה או מקבלת אותה, לא ניתן לקבוע כי התביעה היא בגדר הליך סרק, שאין מאחוריו דבר. שהרי, אם תתקבל התביעה בתיק העיקרי, אין ממש בטענה. משמעות הדברים היא כי אחד מיסודות העילה לה טוענים התובעים שכנגד, נקיטת הליך סרק, טרם התגבש. יסוד זה יתגבש רק עם מתן הכרעה בתביעה העיקרית. שנית, מתן אפשרות להגשת תביעה מהסוג שהוגשה עלולה להרתיע תובעים בשל העמסת עלויות שלא לצורך – הגשת כתב הגנה וניהול הליך, בשלב כאשר כלל לא ברור כי תקום עילה. יש בכך משום פוטנציאל פגיעה שלא לצורך בזכות הגישה לערכאות. שלישית, אף שקולי יעילות מוליכים למסקנה כי אין להכיר בקיומה של עילה טרם מתן הכרעה שיפוטית. מאחר ואין למעשה מחלוקת כי ההכרעה בתביעה שכנגד מחייבת הכרעה קודמת או מקבילה בתביעה העיקרית, ניהול ההליך בשאלות הנוספות הטעונות בירור במסגרת הליך כזה – כגון היסוד הנפשי ושאלת הנזק, עלול להתברר כהליך סרק. ודוק. ההכרעה בשאלות אלו אינה דרושה במסגרת התביעה העיקרית, והתשתית העובדתית הדרושה להן שונה לחלוטין מזו שבתיק העיקרי. יש בכך משום בזבוז משאבים שלא לצורך.

לנוכח כל האמור יש מקום לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

התביעה שכנגד נדחית.

התובעים שכנגד ישלמו לנתבע שכנגד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, כ"ב תשרי תשע"א, 30 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: