עמותת מרכז אלאת'ראא אלתרבוי נ' עירית אלשאג'ור ואח'

פסק דין

בפני עתירה נגד מועצה מקומית בענה במסגרתה מתבקש ביהמ"ש לעניינים מנהליים ליתן פסק דין הקובע ומצהיר כי העותרת פטורה מתשלום ארנונה כללית ו/או אגרה כלשהי למשיבה בגין נכס המשמש כגני הילדים אותם היא מנהלת ומפעילה מאז שנת 2002.

העותרת, שהינה עמותה הרשומה כדין וללא מטרות רווח, מפעילה ומחזיקה גני ילדים "מוכרים שאינם רשמיים" בתחומי המשיבה. העותרת טוענת כי המשיבה מסרבת להכיר בפטור מתשלום ארנונה המגיע לעותרת בהתאם למפורט בסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה, 1938 (פיטורין) (להלן: "פקודת הפיטורין"), זאת בנוגע לנכס שבו מנוהלים גני ילדים אותם מנהלת ומפעילה העותרת בכפר בענה.

בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות מג'דל כרום, דיר אל אסד ובענה לרשות מקומית אחת בשם אלשאג'ור. בשנת 2008 פוצלו שוב הרשויות המקומיות הנ"ל למועצות מקומיות שונות ובשנת 2009 נערכו בחירות לשלושת הרשויות שאיחודן בוטל. על רקע זה טוענת העותרת כי עיקר ההתנהלות הייתה מול המועצה המקומית בענה, אך בשל האיחוד והפיצול הנ"ל בחלק מהזמנים הרלוונטיים ההתנהלות הייתה מול הרשות המקומית המאוחדת. בשל העובדה שהרשות המקומית פוצלה נמחקו המועצות המקומיות הנוספות מהעתירה בהסכמה.

העותרת טוענת כי בהתאם לסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין מגיע לעותרת פטור מוחלט מתשלום ארנונה ו/או אגרה על שטח נכס המשמש לגני ילדים המוכרים כמוסד חינוך בהתאם לחוק לימוד חובה, שאינו למטרות רווח ואין בו פעילות עסקית. נטען כי גם טרם לחקיקת סעיף 5ג' לפקודת הפיטורין היה קיים פטור שהעותרת הייתה זכאית להינות ממנו. נטען כי אין ספק בכך כי גני הילדים שמחזיקה ומנהלת העותרת ממלאים אחר התנאים הקבועים בפקודת הפיטורין והעותרת זכאית לפטור מוחלט בגינם, שכן מדובר במוסד חינוך מוכר בהתאם לחוק לימוד חובה, כאשר השטח משמש אך ורק לגני הילדים והמוסד אינו למטרת רווח ולא מתנהלת בו פעילות עסקית כלשהיא.

לטענת העותרת, היא פנתה למשיבה וביקשה מספר רב של פעמים ובמספר רב של הזדמנויות פטור בכל הקשור לנכס שבו מנוהלים גני הילדים אך המשיבה ממאנת להכיר בפטור כזה ומעולם לא התקבלה החלטה כלשהי בקשר לבקשות העותרת למתן פטור אך המשיבה מחייבת את העותרת בתשלום ארנונה.

המשיבה טוענת כי חל שיהוי קיצוני בהגשת העתירה שכן העותרת מפעילה את גני הילדים החל משנת 2001 ומאז מחויבת היא בתשלומי ארנונה בגינם. על כן, נטען כי בין מועד החיוב הראשון לבין מועד הגשת העתירה חלפו לא פחות מ-8 שנים ועל כן העתירה נגועה בשיהוי רב ויש להורות על דחייתה מטעם זה.

כן טוענת המשיבה כי העותרת אינה משלמת את חובות הארנונה בהם היא חבה ומאחר שעל פי תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג – 1993, גם מתן פטור מתשלום ארנונה מותנה בתשלום מלוא סכום הארנונה של אותה שנת כספים עד לתום השנה, המשיבה יכולה וצריכה הייתה לחייב את העותרת במלוא סכום הארנונה והעותרת באה לביהמ"ש כשכפיה אינן נקיות.

עוד טוענת המשיבה כי העותרת הייתה צריכה לפנות בבקשה לפטור לממונה על המחוז במשרד הפנים ומאחר שלא עשתה כן ולא הציגה אישור מטעם הממונה על המחוז המכיר בה כמוסד חינוך היא אינה זכאית לפטור.

לאחר שהתקיים דיון בעתירה וביהמ"ש ביקש לקבל את תגובת הממונה על מחוז צפון במשרד הפנים לעניין זה התקבלה תגובה מטעם ב"כ הממונה לפיה משהוגשה בקשה בהתאם לסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין וככל שהעותרת מחזיקה ברישיון בר תוקף לקיים גן ילדים, אין היא נדרשת להגיש בקשה להכרה בה כמוסד כזה בהתאם לפקודה וכל שנותר הוא לבחון האם אינה מוסד למטרת רווח והאם לא מתקיימת בשטח הנכס פעילות עסקית כלשהי. הבחינה האמורה צריכה להיעשות על ידי המשיבה, אשר היא אמורה בסופו של יום לקבל או לדחות את בקשת העותרת לפטור מתשלום ארנונה. הממונה על המחוז ציין בתגובתו כי הצורך לפנות אליו בבקשה לאשר קיומו של מוסד חינוך מתעורר כאשר אין בידי המוסד רישיון בר תוקף לקיים מוסד מוכר בהתאם לחוק לימוד חובה או בהתאם לחוק הפיקוח על בתי ספר.

העותרת טוענת בתגובה לטענות המשיבה כי בהתאם לתגובה שהוגשה על ידי הפרקליטות מטעם הממונה על המחוז במשרד הפנים, אין צורך בפניה מוקדמת של העותרת לממונה על המחוז במשרד הפנים וטענת המשיבה אינה רלבנטית כאשר עסקינן במוסד חינוך מוכר כדוגמת העותרת.

אציין עוד כי לאחר קבלת תגובות אלו ביקשה המשיבה להאריך את המועד להגשת הודעה מטעמה האם יש צורך לגישתה בהשלמת טיעון, אך גם לאחר שהמועד הוארך פעמיים לא הוגשה כל הודעה מטעם המשיבה ולכן ניתן פסק הדין בהעדר הודעה מטעם המשיבה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה באופן חלקי, ככל שהעתירה מתייחסת לפטור מארנונה לגבי השנים 2009 – 2010. אפרט להלן.

לאור הנסיבות המיוחדות ששררו ברשות המקומית שבנדון, הכוללות את איחודן של מספר רשויות בשנת 2003 ופירוקן שוב בשנת 2008-2009 ועריכת בחירות מחדש ואי הסדר שנגרם בשל הליכים אלו של איחוד ופירוק הרשויות וכן לאור העובדה כי ככל הנראה העותרת פנתה לרשות המקומית מספר פעמים במשך השנים בבקשה לאשר את בקשתה לפטור מארנונה אך לא קיבלה כל מענה לפניותיה ולא ניתנה בעניינה כל החלטה לגופו של עניין, סבורני כי אין מקום לדחיית כל העתירה על הסף בשל שיהוי, אלא רק באופן חלקי. היינו, יש לדחות את העתירה לעניין פטור מארנונה לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, שכן לגבי תקופה זו חל שיהוי מהותי והיה על העותרת להגיש עתירתה לגבי תקופה זו קודם לכן, אך יש לקבל את העתירה בנוגע לפטור מארנונה לגבי השנים 2009 – 2010.

בשים לב לאמור בתגובת הממונה על המחוז במשרד הפנים ניתן לקבוע כי העותרת פעלה כדין כאשר הגישה בקשתה לפטור לרשות המקומית, שכן אין חולק כי מדובר במוסד חינוכי מוכר ועל כן לא היה צורך בפניה של העותרת לממונה על המחוז. על כן, יש לקבוע כי המשיבה נהגה שלא כדין כאשר לא בחנה את בקשת העותרת ולא העבירה את בקשתה בצירוף המלצת המשיבה לממונה על המחוז בהתאם לנוהל שהוגש לביהמ"ש הקובע את דרך הטיפול בבקשות פטור (להלן: "הנוהל").

במקרה זה שבפני הרשות המקומית סטתה שלא כדין מהוראות הנוהל שעל פיו היה עליה לפעול. הובהר כי המשיבה לא בחנה את הבקשה בהתאם לקריטריונים הנזכרים בנוהל וכפי הנראה, המשיבה אף לא העבירה את הבקשה של העותרת בצירוף המלצת המשיבה לממונה על המחוז שבתחומו יושבת המשיבה. המשיבה הפרה את הוראות הנוהל וסטתה מהן שלא כדין והתיקון הנדרש במקרה זה להתנהלות הרשות המקומית הוא קבלת בקשתה של העותרת לפטור, שכן כלל לא נטען כי העותרת אינה זכאית לפטור כזה על פי הקריטריונים הקבועים בנוהל.

בנסיבות העניין ומאחר שהמשיבה פעלה שלא כדין והפרה את חובת הנאמנות של הרשות כאשר לא טיפלה בבקשת הפטור של העותרת בהתאם לנוהל, אין מקום לקבל את טענת המשיבה כי העותרת פעלה שלא כדין ובחוסר ניקיון כפיים.

אשר על כן, ומהטעמים שפורטו לעיל, אני מקבל את העתירה ככל שהיא נוגעת לקבלת פטור מארנונה לגבי השנים 2009-2010.

המשיבה תישא בהוצאות העותרת ובשכר טרחת עורך דינה בסכום כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. ההוצאות ישולמו עד לא יאוחר מיום 1/11/10 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/11/10 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים וכן לממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים באמצעות פרקליטות אזרחית מחוז חיפה.