עמותת הסתדרות המזרחי הפועל המזרחי נ' עמותת הישיבה הטכנולוגית תורה ומלאכה כפר אברהם

החלטה

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ. שטרנליכט) מיום 12.04.11 הדוחה את בקשת המבקשת ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה או מי מטעמה לתפוס חזקה במבנים 1,2 ו-7 הנמצאים בקמפוס (להלן גם "המקרקעין") עליו פעלה בעבר ישיבה של המשיבה, לאפשר לצד ג' כלשהו לאייש את המקרקעין ולאסור עליה לבצע עבודות במקום.

2.הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה ובה עתרה למתן פסק דין הצהרתי כי המשיבה נטשה את המקרקעין ואיבדה כל זכות בהם, ולחילופין לתת פסק דין המבטל את כל השימוש והאחזקה של המשיבה במקרקעין. וכן עתרה כי ינתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה או מי מטעמה, במישרין או בעקיפין להפריע לפעילות של המבקשת או מי מטעמה במקרקעין.

3.אין מחלוקת כי למבקשת זכויות חכירה במקרקעין, עליו בנויים שלושה מבנים שמספרם: 7,1,2.

עוד אין מחלוקת כי לפני כ-60 שנה, נתנה המבקשת למשיבה רשות לעשות שימוש במקרקעין, וזו אכן השתמשה בהם, תוך שהיא בונה עליה מבנים שונים במימונה שלה או במימון גופים שביקשו לסייע לה.

4.לטענת המבקשת בשנים האחרונות ננטשו הבניינים 1 ו-2 . בניין מס' 7 מוחזק לטענת המבקשת ע"י העירייה, כנראה מכח הסכם שפרטיו לא הובררו בין המבקשת והעירייה.

5.העירייה לא היתה צד לדיון שנערך בבימ"ש קמא, ואין היא צד לדיון שנערך בפניי.

6.לטענת המבקשת, לאחרונה משפצת המשיבה את הבניינים האמורים: 7, 1 ו-2 עמ"נ להשכירם לעמותת "שיח ידידיה", כפי שהתברר לה בשלבים שונים של הדיון ולאחריו, וזאת ללא הסכמתה. על כן התבקש צו מניעה אשר יאסור על המשיבה עשיית שימוש במבנים אלה.

בבימ"ש קמא טענה המבקשת כי המשיבה הינה לכל היותר במעמד בר רשות במקרקעין שהמבקשת היא חוכרת שלהם ואין לה כל רשות להכניס למקום גופים נוספים מבלי לקבל את אישורה לכך.

לטענת המבקשת היא החליטה לבטל את הרשות שנתנה למשיבה ושלחה מכתב בעניין זה למשיבה. מכל מקום, טענה המבקשת כי עם נטישת המקום, איבדה המשיבה את הרשות שניתנה לה להשתמש במקרקעין.

המבקשת מוסיפה וטענת כי הכנסת גוף נוסף למקרקעין עלולה לגרום לחיכוכים ולבעיות עם התלמידים האחרים הנמצאים במקום, במיוחד כאשר התלמידים הנמצאים בתיכון הינם מתחת לגיל 18 ואילו התלמידים העתידים להיכנס למתחם הינם בוגרים.

7.כאמור, בית משפט קמא דחה את טענות המבקשת ובקשתה נדחתה, וזאת לאחר חקירות המצהירים וסיכומי ב"כ הצדדים.

8.החלטת בית משפט קמא

בימ"ש קמא קבע כממצא עובדתי כי המבקשת איננה מחזיקה בבניינים 1 ו-2, אלא המדובר בבניינים נטושים בחלקם, ומוחזקים בחלקם האחר ע"י המצהיר מטעם המשיבה, הרב סלומון ואנשים מטעמו.

באשר לבניין 7 נקבע עובדתית כי המפתחות אליו מוחזקים ע"י הרב סלומון.

בנסיבות אלה, נקבע כי המצב הקיים הוא כי כי "המבקשת אינה מחזיקה כלל וכלל במקרקעין", וע"כ הצו שהתבקש איננו עתיד לשמר מצב קיים.

באשר לכוונת המשיבה להכניס למקום ישיבה אחרת, כוונה שלא הוכחשה ע"י המשיבה, קבע בית משפט קמא:

"לטענת נציג המשיבה, פעלה אותה ישיבה במקום לפני מספר שנים. טענה זו לא הופרכה על ידי המבקשת ואף לא הוכחשה על ידה. יתכן בהחלט כי אותה ישיבה פעלה אז בכסות משפטית אחרת אך לטענת המשיבה, שלא נסתרה, היתה זו אותה ישיבה עצמה". אשר על כן הטיל בית משפט קמא ספק בתום לבה של המבקשת "דבר הנדרש כשבאים לבית משפט לשם בקשת מתן צו מניעה זמני".

באשר למאזן הנוחות, נקבע ע"י בית משפט קמא כי "לא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה במקרה זה לטובתה של המבקשת. לא הועלתה טענה כלשהי שהוכחה, כי אי מתן צו המניעה הזמני עלול ליצור מצב בלתי הפיך. וזאת במיוחד לנוכח העובדה כי המבקשת מודה שכל המבנים נשוא בקשה זו נבנו על ידי המשיבה במימון שלה או במימון אותו השיגה המשיבה מגורמים שונים". נדחתה הטענה כי יגרם נזק באכלוס המקום ע"י תלמידים בוגרים לאחר שהטענה נטענה באופן סתמי.

9.טענות המבקשת במסגרת הבקשה שבפני