עמותת אלאסואר נ' מסאלחה

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין נזק שנגרם לתובעת לטענתה, כתוצאה מכך שהנתבע, העוסק בבנית אתרי אינטרנט, הפר את ההסכם שנערך בין הצדדים בחודש 5/2006 בכך שלא סיפק לתובעת אתר אינטרנט כמוסכם, ולא העביר לרשותה את האתר שנבנה על ידו.

טענות הצדדים בתמצית

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 2.5.2006 נערך בין הצדדים הסכם לפיו התחייב הנתבע לבנות עבור התובעת, שהינה עמותה העוסקת בתחום התרבות בעיר עכו, אתר אינטרנט כאשר תמורת בניית האתר התחייבה התובעת לשלם את הסך של 4,000 ₪ (ב-4 תשלומים) וכמו כן התחייבה לשלם סך של 20$ לשנה עבור שם האתר ו- 14$ לחודש עבור אחסונו על גבי שרת.

2. לטענת התובעת, מעבר להתחייבות לבנות את אתר האינטרנט, התחייב הנתבע לשלב באתר תכנים שונים שתבקש התובעת לרבות התכנים שהיו קיימים באתר ישן שנבנה עבורה. כמו כן התחייב הנתבע להדריך את נציגי התובעת בשימוש באתר ולסייע להם ככל הנדרש, על מנת להפעילו באופן משביע רצון והוא לא קיים התחייבויותיו אלו.

3. בכתב הגנתו טען הנתבע כי כבר בחודש 6/2006 סיפק לתובעת אתר אינטרנט אולם, התובעת סרבה לשלם את הסכומים שנדרשו עבור אחסון האתר והשכרת שם האתר, וזאת על אף דרישות חוזרות ונשנות מטעמו החל מחודש 11/2006. בשל כך, הודיע הנתבע לתובעת כי האתר יפסיק לפעול בסוף שנת 2006 שכן, אין בכוונתו להמשיך ולשאת בהוצאות אחסונו.

4. לאחר התכתבות בין הצדדים הודיעה התובעת כי היא מבקשת להעביר את אתר האינטרנט לשרת אחר והנתבע הסכים לעשות כן, אולם בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באם אכן האתר הועבר כאשר מצידה של התובעת העיד מר מוחמד חיג'אזי שהוא בעל המקצוע שאמור היה לבצע את העברת האתר ולטענתו הקבצים שהתקבלו מהנתבע, לא אפשרו את העברת האתר והפעלתו בשרת החדש, בשל העדרם של קבצי הפעלה.

לעומת זאת טוען הנתבע כי הוא ביצע את ההעברה כנדרש וכי מר חיג'אזי אישר לו בו ביום (14.12.06) כי הקבצים התקבלו וכן התקבל אישור של החברה המפעילה את השרת החדש, כי בוצע שינוי כתובת האתר.

דיון והכרעה

5. דין תביעה זו להידחות, אף מבלי להכריע במחלוקות בין הצדדים בשאלה מי מהצדדים הפר את ההסכם, שכן התובעת לא השכילה להוכיח את נזקיה הנטענים כתוצאה מהפרת הנתבע את התחיבויותיו כלפיה, כנטען על ידה.

התובעת טענה בכתב התביעה כי הנזק נגרם בשל כך שהתובעת נותרה ללא אתר (סעיף 10 לכתב התביעה) והעריכה את נזקיה בשל כך בסך של למעלה מ-100,000 ₪ סכום אשר לצורכי אגרה הועמד על 30,000 ₪. אין בכתב התביעה כל פירוט של אופן חישוב הנזק או אומדנו ואין בכתב התביעה טענה כי על הנתבע להשיב לתובעת את השכר ששולם על ידה עבור בניית האתר.

גם בתצהירי התובעת אין כל פירוט של נזקיה למעט הטענה כי בשל אי העלאת האתר, הפסידה התובעת כניסות של גולשים רבים בשל שיבושים בעלית האתר (סעיף 44 לת/2).

על אף שניתנה לתובעת הזדמנות, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים, להגיש חשבונית המעידה על תשלום שביצעה, לטענתה, לאדם אחר לצורך בניית אתר חלופי/השלמת בניית האתר, הרי שמסמך כזה לא הוצג על ידי התובעת ובהעדרו, אין כל בסיס לטענה (אשר אף היא לא פורטה בתצהיריה) כי נגרמו לה הוצאות כלשהן בגין אי קבלת האתר מהנתבע. טענת ב"כ התובעת כי די בכך שהאתר לא הועבר לידי התובעת על מנת לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי לתובעת, הינה משוללת כל בסיס משפטי שכן, גם באם הפר הנתבע את ההסכם, עדיין יש צורך בהוכחת נזק על מנת שהתובעת תהא זכאית לפיצוי בגין הפרה כזו, והדברים הינם בגדר מושכלות יסוד. הפסד כניסת גולשים, מעבר לכך שלא הוכח, אינו מעיד בפני עצמו על קיומו של נזק והתובעת לא ניסתה אפילו להוכיח כי נגרם לה נזק ממון בשל כך.

אציין במאמר מוסגר כי הטענה שהתובעת זכאית לפיצוי בגין שעות העבודה שהקדישה לענין ואשר ירדו לטמיון, הינה טענה שלא נטענה בכתב התביעה או בתצהירים ומשכך, מהווה הרחבת חזית ומטעם זה דינה להידחות, מה גם שלגופה טענה כזו לא הוכחה בבדל ראיה.

6. על אף שדי באמור לעיל כדי להביא לדחיית התביעה, לא אפטור עצמי מהתיחסות לשאר טענות הצדדים, בין היתר לאור העובדה כי התרשמתי כי התנהלות הצדדים ביחס לתביעה הונעה בעיקרה מרגשות כעס ועלבון כלפי הצד האחר, ובנסיבות אלו מצאתי לנכון להתיחס בקצרה לשאר טענותיהם האחד כלפי השני.

7. במהלך הדיון בפני שמעתי את עדויות הגב' חנאן חיג'אזי (להלן: "חנאן") ומר יעקב חיג'אזי (להלן: "יעקוב") שהם נציגיה של התובעת וכן את עדותו של מר מוחמד חיג'אזי (להלן: "מוחמד") שהוא הגורם שפעל אל מול הנתבע בניסיון להעביר את האתר לשרת החדש. כמו כן נשמעה עדותו של הנתבע.

לאחר שמיעת העדויות בפני אני מבכרת את העדויות מטעם התובעת על פני עדותו של הנתבע באשר לסיבה שפרץ הסכסוך בין הצדדים שכן, עדותו של הנתבע עמדה בסתירה לאמור בכתב הגנתו ובתצהיר העדות הראשית מטעמו. בעוד שטענתו המרכזית של הנתבע בכתב ההגנה ובתצהיר העדות הראשית היתה כי הפסקת פעילות האתר נבעה מכך שהתובעת סרבה לשלם לו את יתרת חובה בגין שם האתר ודמי האחסון (ראה סעיפים 5-8 לתצהיר), הרי שבעדותו אישר הנתבע בפה מלא כי אין כל קשר בין אי תשלום יתרת החוב הנטענת לבין הפסקת פעילות האתר וציין כי הסיבה לפרוץ המחלוקת היתה שלאחר שהתובעת עברה את קיבולת המידע האפשרית באתר בחודש 11/2006, הופסקה פעילות האתר ובעקבות זאת חנאן ייחסה הרימה קולה על הנתבע וייחסה לו את הפסקת פעילות האתר, דבר שלמעשה לא היה נכון (ראה עמ' 9 לפרוטוקול שורות 6-11).

טענתו של הנתבע במהלך עדותו בפני מהווה שינוי חזית של ממש, וצודק ב"כ התובעת כי רק מטעם זה, אין לתת אמון לגרסה זו.

8. יחד עם זאת, עדיין אין בקביעתי זו כדי לומר כי אני מקבלת את גרסת התובעת שהאתר, כפי שסופק על ידי הנתבע קודם לחודש 11/2006, לא היה תקין. בענין זה, מקובלת עלי דווקא עדותו של הנתבע כי טענות התובעת באשר לאי תקינות פעולת האתר במהלך כל התקופה ועד לחודש 11/2006 נבעו הן מחוסר ידע באשר לאופן הפעלת האתר והן מציפייה בלתי מבוססת של התובעת כי הנתבע יעלה תכנים לאתר ללא הגבלה וידריך אותם בהפעלת האתר, דבר שלא היה כלול בהסכם המקורי בין הצדדים והוא לא התחייב לעשות כן.

התרשמתי מעדותם של חנאן ויעקוב כי תהליך בניית האתר לא הובן על ידם עד תום וכי אכן הם סברו כי בניית האתר על ידי הנתבע, כוללת הכנסת כל התכנים שברצונם להכיל באתר ללא מגבלה כלשהי ותוך מתן הדרכה צמודה או לכל הפחות אינטנסיבית באשר לאופן הפעלת האתר והשימוש בו. ציפייה זו של נציגי התובעת אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם שנערך בין הצדדים ואף לא עם גובה התמורה ששולמה על ידם אשר מעידה בפני עצמה על כך שלא דובר על שירות ארוך טווח ואינטנסיבי שינתן הנתבע לתובעת אלא על פעולה של בניית האתר בלבד.