- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
עמותת אור לאמונה נ' שומונוב
|
תא"מ בית משפט השלום רמלה |
33748-06-10
4.5.2011 |
|
בפני : דן סעדון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: עמותת אור לאמונה |
: רפאל שומונוב |
| פסק-דין | |
פסק דין
תביעה כספית שתחילתה בבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל.
הנתבע הגיש התנגדות שלאחריה ניתנה לו רשות להתגונן. בהחלטה המעניקה לנתבע רשות להתגונן צוין כי על פי הוראות ההסכם שבין הצדדים נדרש הנתבע ליתן לתובעת התראה מראש בכתב בת 30 יום לפני הוצאת בנו ממסגרת התובעת. לחומר הראיות צורף מסמך מיום 28.6.09 הערוך לכאורה על ידי התובעת ובו נאמר כי "כל עזיבה ממעון הודעה מראש בכתב 30 יום מראש[!!]". כן נאמר "זמן לידה הילד שהה בבית עם האימא ללא תשלום". על מכתב זה ציינתי בהחלטתי בהתנגדות כי "ברור כי אם מקור המסמך במבקש [ הנתבע-ד.ס.] עצמו הרי שיש בו לכאורה עמידה בדרישת הכתב על פי החוזה. מאידך, אם מקור המסמך במשיבה [התובעת –ד.ס.] קשה לקבל הסתתרות מאחורי הוראות החוזה שעה שהיה ברור וידוע לה כי בכוונת המבקש להוציא את בנו מהגן על לידת רעייתו".
בתצהיר עדות ראשית אותו הגיש מנהל התובעת מר שלום כהן, צוין כי המכתב הנזכר נמסר על ידי התובעת לנתבע ביום 28.6.09 לבקשת הנתבע. לפיכך, ומשלא ניתנה על ידי הנתבע כל הודעה אודות עזיבת בנו את מסגרת התובעת במשך החודשים פברואר 2010 ומרץ 2010 יש לחייב את הנתבע בתשלום עבור אותם חודשים.
מנגד טוען הנתבע בתצהירו כי המכתב האמור אינו אלא סיכום בינו למנהל התובעת לפיה בעת לידת רעייתו של אשת הנתבע ישהה בנו עם אשתו ללא כל תנאי מוקדם של הודעה מראש בת 30 יום. במלים אחרות, הנתבע טוען כי האמור במכתב הנזכר הוא התחייבות של התובעת כלפיו. הנתבע טוען כי התובעת לא עמדה בהתחייבות כלפיו ועל כן יש לפטור אותו כליל מן התשלום.
במועד הדיון הסכימו הצדדים כי התובענה תוכרע על דרך הפשרה לאחר שלצדדים הובהרו יתרונותיה וחסרונותיה (מבחינתם) של הכרעה כזו. הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ.
לאחר שנתתי דעתי לאמור בטענות הצדדים וביתר המסמכים המצויים בתיק אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 1000 ₪. בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
ניתן היום, ל' ניסן תשע"א, 04 מאי 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
