עמותת א.ל.ע.ד. אל עיר דוד נ' ד"ר גרינברג ואח'

החלטה

1. בפניי בקשות של שני הצדדים להורות על מחיקת סעיפים ונספחים מתצהירי הצד שכנגד. אדון תחילה בבקשת הנתבעים, ואחרי כן בבקשת התובעת.

בקשת הנתבעים

2. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתצהירים נשוא הבקשה, על צרופותיהם, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ביחס לתצהירים ולסעיפים הבאים:

3. תצהירו הראשון של מר בארי. סעיף 12 (פיסקה שנייה) – טיעון משפטי שאין מקומו בתצהיר; סעיף 19 (לעניין מטרת האמירה) – עדות סברה בנסיבות העניין, שדינה להימחק; סעיפים 22 – 23 מהווים גם הם עדות סברה, שדינה להימחק; סעיף 36 הוא וכחני בחלקו, ויש למחקו, למעט האמירה שאין בסיס עובדתי לנטען; סעיפים 52 – 69 חורגים מן העניין נשוא התביעה, ועוסקים בפרסומים נוספים. טענות פרשניות לעניין זה אין צורך להביא בתצהיר, ומקומן בסיכומים.

4. לא מצאתי ממש בבקשה לעניין חלקים אחרים בתצהיר. לעניין זה אציין, על דרך ההדגמה, כי חלק מהסעיפים משקפים את עמדת התובעת, ואין מקום למחקם (ראו סעיף 5, סעיף 26); אחרים כוללים טיעון עובדתי, ואין למחקם (ראו למשל בפיסקה 3 לסעיף 12); לא מצאתי גם הצדקה להשמיט צרופה שאינה אלא פרסום של רשות רשמית (סעיף 16; ראו גם נספח 4 לתצהיר השני של מר בארי); הוא הדין בסעיפים מעורבים, אשר בחלקם יש בהם טיעון עובדתי (ראו למשל סעיף 24); סעיפים אחרים מהווים טענות לגיטימיות, שיש בהן התמודדות עם טענות של הנתבעים (ראו סעיפים 27 – 28); סעיפים אחרים הם רלוונטיים על פניהם לעניין (סעיפים 38, 42, 46 – 48).

5. (א) תצהירו השני של מר בארי. סעיף 1 הוא מיותר ובחלקו עדות סברה, ויש למחקו; סעיף 6 הוא ברובו טיעון פרשני מיותר, למעט הסיפא המתחילה במלים "אינו משקף את המציאות ...", עד לסוף הסעיף; מטעמים דומים, יש למחוק גם את סעיף 7; סעיף 14 הוא עדות סברה, שדינה להימחק; סעיף 16 דינו להימחק בחלקו, ביחס לדברים שנטענו על פי מיטב ידיעתו של המצהיר; הוא הדין גם בסעיף 19, ובסעיף 27, ביחס לדברים עליהם נאמר כי "הדעת נותנת"; סעיף 47 הוא וכחני, ויש למחקו; הוא הדין בסעיפים 57, 68; סעיף 51 הוא עדות מפי השמועה, ויש למחקו; סעיף 71, הקטע הנוגע לעמדת העירייה בבג"צ, הינו עדות שמועה באופיו, ועל כן דינו להימחק.

(ב) נספחים 2, 3 ו – 5 יוגשו ללא מחיקות. אציין, כי טיעון התובעת כי הדברים שנמחקו אינם רלוונטיים אינו עומד במבחן הביקורת, שכן לא ניתן לחוות דעה מושכלת על הרלוונטיות בלא לעיין במסמכים בלא השמטות.

6. בחלקים אחרים של הבקשה לא מצאתי ממש. אציין, על דרך ההדגמה, כי סעיף 3 לתצהיר מתווה מסגרת לדיון, ואין למחקו (ראו גם סעיף 52); סעיפים אחרים הינם רלוונטיים ובעלי גוון עובדתי, גם אם בחלקם הם גבוליים מנקודת המבט מבחינת אופיים הוכחני (ראו סעיפים 8, 9 – 10, 12); באחרים יש התמודדות עם טיעוני הנתבעים (סעיפים 15, 22, 23, 25); טיעונים אחרים הם בגדר מסקנה עובדתית או הסבר לעובדות (ראו סעיפים 28, 33, 40); אחרים מתווים את עמדת התובעת (ראו סעיף 55). אין מקום למחיקתם של סעיפים אלה.

בקשת התובעת

7. תצהיר גרינברג. לעניין תצהיר זה מצאתי ממש בבקשה לעניין סעיף 6 (טיעון משפטי, שאין לו מקום בתצהיר); סעיף 10, סיפא (הפנייה לעדות אחרת); סעיף 18ד (עדות מפי השמועה, וכך גם נספחים 6 – 7); סעיף 23 (עדות שמועה, בחלק המבוסס על עדויות אחרות. בכל הנוגע לחלק המבוסס על פרסום רשמי, ששמו חדשות הארכיאולוגיה, אין צורך למחוק. יש לצרף, כמבוקש, העתק מלא של פסק הדין נספח 9).

8. תצהיר מזרחי. כל האמור ביחס לתצהיר גרינברג, למעט ביחס לסעיף 23, יפה גם ביחס לתצהיר זה.

9. תצהיר סולימני. האמור ביחס לסעיפים 6, 10 לתצהיר סולימני יפה גם ביחס לתצהיר זה. יש למחוק גם את סעיף 16 לתצהיר סולימני, בו טיעון משפטי שאין בו צורך בתצהיר.

10. תצהיר עופרן. יש למחוק את סעיפים 16, 18, 20 (טיעונים משפטיים שאין בהם צורך במסגרת תצהיר); סעיפים 26 – 27 (עדות שמועה); סעיפים 34 – 36 (סעיפים וכחניים בעיקרם, העוסקים בפירוש פרסומים); סעיף 75ב (מבוסס על כתבה מעיתון); סעיף 81 (עדות מפי השמועה, מבוסס על מסמך שמהותו אינה ברורה לגמרי); סעיף 96 (עדות מפי השמועה, וכך גם נספח 39, אותו יש להוציא); סעיף 102 (פיסקה שנייה, שהיא עדות שמועה, וכך גם נספח 40, אותו יש להוציא); סעיף 116 (עדות שמועה, וכך גם נספחים 47 – 48, החלטה בהליך זמני, ועדות בפרוטוקול של מי שאינו עד במשפט); נספח 49 (עדות שמועה, ככל שהדברים נוגעים לעמוד הראשון; אין להוציא את התמונה בעמוד השני); נספח 50 (כתבות עיתונאיות שהן עדות שמועה); סעיף 121 (עדות שמועה, וכך גם נספח 53, אותו יש להוציא); סעיפים 122 – 123 (סעיפים בעלי אופי וכחני, אותם יש להשמיט); סעיף 130(ה) ונספח 56 (עדות שמיעה, אותה יש להוציא).

11. ביחס לתצהירי הנתבעים לא מצאתי ממש בשאר טענות התובעת, בין היתר נוכח העובדה שמדובר במסקנות עובדתיות (סעיפים 11, 13, 18 א – ג לתצהיר גרינברג, למשל); טיעון עובדתי בעיקרו (סעיף 14 לתצהיר גרינברג), לרבות כזה שלא ניתן לקבוע לגביו בשלב זה כי הוא מבוסס על עדות שמיעה (ראו סעיפים 112 – 114 לתצהיר עופרן); התרשמות אישית המבוססת על טיעון עובדתי (למשל סעיפים 15 – 16 לתצהיר גרינברג); מסקנה מעורבת עובדתית – משפטית (סעיף 29 לתצהיר עופרן); טיעונים המבוססים על אמרות נטענות של התובעת עצמה (סעיף 9 לתצהיר סולימני; סעיפים 10 – 13 לתצהיר עופרן); טענות המבוססות על פרסומים או מסמכים רשמיים או כאלה שהוכנו במהלך הדברים הרגיל, או שהוגשו לגורמים רשמיים במהלך העניינים הרגיל (סעיף 17 לתצהיר סולימני ונספחים 1 – 6 לתצהיר; סעיפים 14, 22ד, 45 – 56, 69, 75א – ב (מוריה), 75א – ב (יחידת סיור רובע), 75א (הרבנות הצבאית), 88, לתצהיר עופרן; ראו גם נספח 52 לתצהיר עופרן).

12. הצדדים יגישו תצהירים מתוקנים, על פי החלטה זו, עד ליום 7.11.10. עיון ביום 14.11.10. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' חשון תשע"א, 18 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: