עמורי נ' עיריית שפרעם

החלטה

המבקש הגיש עתירה ובה טענות שונות בקשר לנקיטת הליכי גבייה מינהליים שננקטו נגדו ע"י המשיבים. ביחד עם עתירתו פנה בבקשה לפטור מתשלום האגרה, לאחר שהתקבלה תגובת מדינת ישראל לבקשה ובה התנגדות למתן פטור, מסר העותר בתגובתו פרטים ונתונים נוספים.

באשר למסגרת הנורמטיבית אפנה להחלטתו של הש' נ' הנדל מיום 24.4.12:

"המסגרת הנורמטיבית הקובעת את סכומי האגרות הנדרשים מהצדדים והשיקולים במתן פטור מתשלומם מצויה בתקנות האגרות. כפי שפורט בהחלטת כב' הרשם, אגרות בתי המשפט משקפות את ההשתתפות היחסית הנדרשת מהיוזם של ההליך המשפטי והן חלק מהכנסות המדינה בעבור שירות שמתקבל ממערכת המשפט. התקנות המסדירות את חובת תשלום האגרה מטרתן לאזן בין זכות הגישה לערכאות אותה האגרה מגבילה במידה מסוימת, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 870 (מהדורה עשירית, 2009)). האיזון מיושם, בין היתר, על ידי המנגנון למתן פטור למיעוטי יכולת כלכלית הקבוע בתקנה 14, לפיו רשאי בית המשפט לפטור מבקש מתשלום אגרה על פי שני קריטריונים: (א) יכולתו האישית של המבקש לשלם את האגרה "בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" (ב) היות ההליך מגלה עילה", רע"א 8804/11 סהר שוקר נגד INSPECS LTD.

עיון בעתירה מראה כי ההליך מגלה עילה ולעותר טענות בעלות משקל אותן יש לברר (אם כי לא ברור מהו מקור הסמכות הענינית לברר המחלוקת נגד משיב מס' 2). לאחר שבחנתי את המסמכים באשר ליכולתו האישית של העותר שפורטו בבקשה ובתגובתו, שוכנעתי כי יש במקרה זה לפטור את העותר מתשלום האגרה, בין השאר בשל היקף חובותיו בהוצל"פ עד כדי הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ובהסתמך על תצהירו כי אין לו חשבון בנק, רכב ונכסים.

לאור כל האמור לעיל אני פוטר את העותר משתלום האגרה.

ניתנה היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: