עמוס נ' פרץ

החלטה

בהחלטה מיום 15/7/2013 קבע רשם ההוצל"פ, כי התנגדות המבקשת הוגשה יחד עם בקשה להארכת מועד וכי המועד האחרון להגשת התנגדות מבלי להזקק לארכה חל ביום 14/3/2012.

בקשת המבקשת הבקשה נסמכת בתצהיר המבקשת ובחלק השייך להארכת מועד (סעיפים 7 ו-8) מוצהר, כי בחודש מאי 2013 נתברר למבקשת כי הוגשה נגדה תביעה בהוצל"פ.

כשכך נודע לה, פנתה אל לשכת הסיוע המשפטי במחוז חיפה והאחרונה מינתה את בא-כוחה הנוכחי, על מנת שיעתור בשמה להארכת מועד להגשת התנגדות.

באשר לטענות הגנה מוצהר ע"י המבקשת, כי שילמה למשיב את חלקה בסך כ-10,000 ₪ מן הסכום שעפ"י המוסכם בין הצדדים היווה את חלקה של המבקשת בשכ"ט הכולל לו היה זכאי המשיב ממנה יחד עם אחרים (הנתבעים 1, 3 ו-4).

ביום 30/07/2013 הוגשה תשובת המשיב מציינת, כי יש צורך בטעם מיוחד להארכת מועד, כי המבקשת לא גילתה טעם כזה ואף לא טעם אחר באשר הגישה תצהיר בין 8 סעיפים אשר אינו תומך בבקשה שם ישנן טענות שזכרן לא בא בתצהיר כגון: אלו המתייחסות לאישור המסירה.

המבקשת אף איננה מצהירה מתי פנתה אל לשכת הסיוע המשפטי ומתי מונה לה עו"ד שכן תצהירה אינו מאזכר מועד כלשהו, למעט "חודש מאי".

באשר לטענת ההגנה, היינו, טענת המבקשת, כי את חלקה שילמה משיב המשיב בהפנייה לעבר הוראות סעיף 54 בחוק החוזים (חלק כללי) הקובע את החזקה, לפיה, מעת שישנו יותר מחייב אחד חזקה שהחייבים חבים יחד ולחוד.

בהסכם ההתקשרות שצורף לכתב התביעה אין קביעה אחרת מזו של סעיף 54 הנ"ל.

תשובת המבקשת מיום 6/8/2013 מפנה אל עבר סעיף 2 לבקשה שם (בשונה מתצהיר המבקשת – ש.ר) מציינת המבקשת, כי לא קיבלה את האזהרה לחייב. עוד מציינת התשובה, כי המשיב לא טרח להגיש תצהיר לתשובתו וכן מפנה הוא לעבר רע"א 2793/01 לידיה לאופר נגד דוד גבאי בעניין ההלכה ששרירה וקיימת, כי באין אזהרה כדין לא ניתן לנקוט הליכי הוצל"פ.

נטל ההוכחה הרובץ לפתחה של המבקשת ביחס לכל העובדות אשר ניתן לבסס עליהן הארכת מועד.

המבקשת לא הרימה נטל זה, באשר עובדות הנזכרות בבקשה לא מצאו דרכם לתצהיר המבקשת ומכאן שאין הבקשה נסמכת בתצהיר, אלא ישנו תצהיר הנסמך בבקשה.

הדין מחייב סדר דברים שונה מן המצוי בתיק זה, היינו, תצהיר לסמוך עובדות הבקשה.

המבקשת בתצהירה איננה טוענת ולו במילה אחת, כי לא הוזהרה כדין או בכלל ולפיכך, חזקה עליה כי הוזהרה כדין, אלא אם כן תסתור את חזקת המסירה הנזכרת בהחלטת רשם ההוצל"פ.

המבקשת כלל אינה מתמודדת עם העובדות העולות מתצהיר המוסר אשר צורף להתנגדות (עמוד 22 מתוך 39 הסרוקים בתיק זה).

בדומה, היא גם איננה מתמודדת עם העובדות העולות מתצהיר המוסר אשר גם הוא מצוי עמוד 1 לאחר אישור המסירה, בתיק זה.

באשר לטענות ההגנה, די בעיון בנספח א' של כתב התביעה (הסכם בין המבקשת ואח' לבין המשיב) על מנת לקבוע, כי אין בו קביעה כלשהי להיות ההתחייבות שלא יחד ולחוד.

מכל האמור לעיל, דומני, כי אין להאריך המועד להגשת ההתנגדות שכן יהא זאת בבחינת ברכה לבטלה באין כל הגנה בנמצא.

לפנים משורת הדין, לא אעשה צו להוצאות.

הליכי ההוצל"פ בתיק שבכותרת, ככל שמעוכבים הם, כנגד המבקשת/החייבת 02 ישופעלו, אם הפקידה המבקשת ערבון בתיק ההוצל"פ עפ"י המתווה שבהחלטתי מיום 23/7/2013, יחולט הערבון לטובת הזוכה בתיק ההוצל"פ.