עמוס נ' נוי

פסק דין

1.התביעה שבפני הינה תביעה לדמי תיווך בסך 11,700 ₪ שהגישה התובעת- מתווכת מקרקעין, בגין תיווך נטען, בעסקה לרכישת מגרש, שרכשה הנתבעת בכפר תבור.

2.לטענת התובעת: יצרה עם התובעת קשר דרך המייל, העבירה אליה פרטים אודות ארגון רכישה קבוצתית של מגרשים, בצירוף מפת מגרשים וטופס תיווך. בהמשך הגיעה התובעת לבית הנתבעת והבהירה לה, בין היתר, את גובה דמי התיווך שייגבו. התובעת טענה כי הנתבעת הודיעה לה שהיא מעוניינת ברכישת מגרש ואף עמדה בקשר עם בחור בשם אמיר שעבד עם התובעת ,אשר הראה לנתבעת את המגרש.

בהתאם לעדות התובעת, בסופו של יום, לאחר שהמגרש הראשון בו בחרה הנתבעת נמכר לאחר, החל תהליך לגבי מכירת מגרש נוסף, אשר התובעת היא שהייתה הגורם היעיל לרכישתו. לטענת התובעת, עד לביצוע העסקה עמדה בקשר טלפוני רציף עם עו"ד של הנתבעת ואף עם הנתבעת עצמה.

3.לטענת הנתבעת והעדה מטעמה: הקשר עם התובעת היה לגבי רכישה קבוצתית של מגרשים, רכישה אשר בסופו של דבר לא יצאה לפועל. הנתבעת טענה כי מעולם לא הוסכם ולא נחתם הסכם לתשלום דמי תיווך . כשהתברר שהרכישה הקבוצתית לא מתקדמת, יצרה הנתבעת קשר ישיר עם בעלת המגרשים אשר הפנתה את הנתבעת לאמיר. לטענת הנתבעת אמיר הבהיר לה כי רק המוכר יחויב בתשלום דמי תיווך והראה לה מגרשים. הנתבעת טענה כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה לרכישת המגרש.

דיון:

4.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שבפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ראשית, אציין כי לא שוכנעתי שהתובעת הייתה הגורם היעיל לקיום העסקה שנכרתה בסופו של דבר. אין די בתרשומת שיחות טלפון (ללא שאף הובהר מה היה תוכן השיחות), כדי להוכיח קשר סיבתי בין פעולות התובעת (אשר מלבד שיחות טלפון עם הנתבעת ועו"ד שלה, לא הובהר מה היו), לבין התקשרות בעסקה לרכישת המגרש. התובעת לא שכנעה אותי כי היא הייתה הגורם שהפגיש בין בעל המגרש לנתבעת . על מנת להרים נטל הוכחה זה, הייתה צריכה התובעת לזמן להעיד את מוכר המגרש והוא לא זומן. גם במסרונים ובהודעות המייל שהגישה התובעת, אין כדי להצביע על היותה הגורם היעיל לעסקה הסופית שנכרתה. במסמכים אלו יש כדי להצביע על הקשר שהיה עם הנתבעת ביחס לקבוצת הרכישה וכן על התעניינות הנתבעת במגרש שהראה לה לאחר מכן אמיר. אין די בכך כאמור כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על התובעת להוכיח טענתה כי היא זו שהייתה הגורם היעיל לעסקה.

5.יחד עם זאת, אדגיש כי גם אם הייתי מקבלת את טענת התובעת שהיא הייתה הגורם היעיל שהביא לקיום העסקה, אין די בכך לזכותה בקבלת דמי תיווך:

סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 קובע:

"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת." (הדגשה שלי ר.א).

סעיף 1 לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז-1997 קובע אילו פרטיים מהותיים חייבים להיכלל בהזמנה בכתב:

"בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים:

(1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;

(2)סוג העסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון:

      "שכירות", "מכירה";

(3) תיאור הנכס נושא פעולת התיווך;

(4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;

         (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך

המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975".