עמוס נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור מערבון לערעור שהוגש ע"י המבקש על החלטת כבוד הרשמת רבקה פוקס, מיום 14.10.10, לפיה הוגדל סכום צו התשלומים בו מחוייב המערער בתיק פשיטת הרגל, מ- 500 ₪ ל- 1,500 ₪ בחודש.

המערער טוען שאין ביכולתו הכלכלית להפקיד את הערבון, זאת – לאור הכנסתו המסתכמת בסך של 6,500 ₪ בלבד ולאור הוצאותיו המוגברות, בין היתר בשל מחלת הסכרת ממנה הוא סובל ובשל גירושיו מאשתו ומכירת כל נכסיו לטובת קופת פשיטת הרגל.

2.המשיב – הנאמן בפשיטת הרגל (להלן: "הנאמן"), מתנגד לבקשה. לטענתו, יכולתו הכלכלית של המבקש גבוהה מזו הנטענת על ידו והיא מאפשרת אף תשלום חודשי בגובה של 2,500 ₪ (כפי שביקש הנאמן להשית עליו), כך שהמבקש לא הראה שאין ביכולתו להפקיד את הערבון. עוד טוען הוא, שהמבקש גם לא הראה שאין הוא יכול להשיג את סכום הערבון מקרובי משפחה או מידידים, כגון אחיו, אשר שילם עבורו את האגרה שנדרשה להגשת תביעה נגד גרושתו של המבקש או בת-הזוג של המשיב, עימה הוא מתגורר כיום, המשתכרת, לטענת הנאמן, סך של 16,000 ₪ בחודש.

כן טוען הנאמן, כי עניינו של המבקש נבחן ע"י בית המשפט כבר שלוש פעמים, במסגרת בקשות לעיון חוזר שהוגשו על ידו, וכי סיכויי הערעור קלושים.

3.בתשובתו לתגובת הנאמן טען המבקש, כי מדובר בבקשה טכנית, כי כל הכנסתו מסתכמת ב- 6,500 ₪ לחודש וכי כאשר השתכר יותר דיווח על כך לנאמן וחזר על טענותיו כי הוצאותיו מרובות בשל מחלתו וטען שחיוב בתשלום חודשי בסך 1,500 ש"ח מסכן את חייו.

עוד טען, כי אחיו אינו מוכן לממן עוד הליכים משפטיים עבורו וכי להשתכרותה של בת זוגו אין כל משמעות לענין שבפנינו, מה גם שמעצם מגוריו בביתה נחסך כסף רב.

4.דין הבקשה דחיה.

ערבון בהחלט אינו ענין טכני, כטענת המבקש, אלא ענין מהותי. תכליתו של העירבון היא להבטיח כי במקרה שבקשת רשות הערעור תידחה, לא יצא המשיב נפסד בשל היעדר יכולת לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו [בש"א 10606/07 - מרים איתנה מכמל נ' בנק הפועלים בע''מ . (לא פורסם, ניתן ביום 3.2.2008)].

בבוא ביהמ"ש לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון לערעור, עליו להתייחס הן ליכולתו הכלכלית של המבקש והן לסיכויי הערעור.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, ניתן ביום 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' . (לא פורסם, ניתן ביום 13.11.2007).

5.בענייננו, לא שוכנעתי שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון. למבקש הכנסה חודשית קבועה בסך 6,200 ₪ ועל פי חשבונו, שאינו נתמך במסמכים המוכיחים את ההוצאות הנטענות, מגיע סך הוצאותיו ל- 5,830 ₪, מתוכם הוא משלם לבת זוגו, על פי הנטען, סך של 1,900 ₪ בחודש, עבור תרופות וביטוח רפואי הוא מוציא 1,200 ₪ בחודש ועבור כלכלה 2,100 ₪.

לא הוברר כיצד ומדוע נקבע בין המבקש לבת זוגו תשלום של 1,900 ₪, דווקא, לחודש, לא צורפו לבקשה כל אישורים או קבלות שיש בהם להעיד על גובה ההוצאות לו טוען המבקש ולשווא חיפשתי מסמכים כאלה בין נספחי כתב הערעור. בנוסף, המבקש מתגורר, כאמור עם בת זוג, שלה הכנסה גבוהה. גובה ההכנסה הנטען לא נסתר ע"י המבקש בתצהירו, ובטענתו כי הכנסה זו אינה רלבנטית אין כל ממש. המבקש אף לא פנה לבת זוגו בבקשה שתעזור לו במימון הפקדון הנדרש, כפי שחייב הוא לעשות על פי הפסיקה. בנסיבות אלה לא עמד המבקש בנטל המוטל עליו להראות כי אין הוא יכול להפקיד את הפקדון.

גם סיכויי הערעור אינם מצדיקים היענות לבקשה. עניינו של המבקש נבחן, שוב ושוב, במסגרת הליכי פשיטת הרגל ונמצא שהוא מוציא הוצאות שאינן הולמות מי שנמצא בהליך פשיטת רגל, כגון מאות שקלים על הוצאות טלפון וכן מנוי למכון כושר. אמנם, המבקש טוען שהוא הפחית את הוצאות הטלפון לכדי 200 ₪ בחודש (כפי שנכתב בחישוב ההוצאות שערך) וכי מנוי למכון כושר עשה כאשר עבד, זמנית, בעבודה כלשהי וכי הוא זקוק לאימון במכון כושר כחלק מטיפול במחלת הסכרת ממנה הוא סובל, אולם אין לקבל התנהלות זו. מי שחב חובות כה רבים ומבקש להיות מוכרז כפושט רגל, צריך שיצמצם הוצאותיו וישלם חובותיו. יכול המבקש (שאינו עובד), לעשות פעילות גופנית יום-יומית, שאיננה דורשת השגחה, במקום פעילות של 3 -4 פעמים בשבוע במכון כושר.

6.לאור האמור לעיל, משלא עמד המבקש בנטל המוטל עליו להראות שאי ביכולתו להפקיד את הערבון ומשגם סיכויי הערעור אינם מצדיקים מתן פטור, אני דוחה את הבקשה.

המבקש יפקיד את הערבון לא יאוחר מיום 1.5.11, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת ביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"א, 10 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.