עמוס נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

תביעה זו עניינה להכיר באוטם שריר הלב "כפגיעה בעבודה".

רקע עובדתי

1.התובע, יליד 1954, עובד במפעלי ים המלח מאז שנת 1982. בשנת 2003 הועבר ממחלקת תיקון וייצור בסדום שבה עבד בכפיפות למר שטרית (להלן - "מר שטרית"), למשרדים בבאר- שבע למחלקת הרכש שם עבר בכפיפות לגב' פעיה פישר (להלן - "גב' פישר"). עם מעברו קיבל התובע העלאה חריגה בדרגות השכר. במהלך שנת 2008 עברה גב' פישר לעבוד במחלקה אחרת (באותה קומה בבניין בבאר-שבע) והחליף אותה כממונה על התובע, מר שוקרון. (להלן - "מר שוקרון").

2.ביום 26.5.08 פנה התובע לקופ"ח בטענה - "מזה שבועיים החל להרגיש קשיי נשימה לאחר עליית 15 מדרגות. עייפות. מדווח על הפסקת עישון לפני מספר חודשים. ללא תלונות אחרות". התובע נעדר מעבודתו ביום זה וניתן לו אישור מחלה עד ליום 28.5.08.

לדבריו, ביום 27.5.08 עת היה בדרכו לעבודה, חש כאבים בחזה וחולשה וחזר לביתו ומשם פנה לקופ"ח, שם הופנה לחדר מיון בביה"ח סורוקה עקב שינויים בא.ק.ג. ואושפז בשל אוטם בשריר הלב.

3.התובע פנה לנתבע ביום 26.7.09 בתביעה להכיר באוטם שריר הלב שאירע לו ביום 27.5.08 כב"תאונת עבודה".

4.התובע מסר הודעה לחוקר הנתבע ביום 11.11.09, וביום 12.1.10 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק, כי-

"עפ"י המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה, ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 27/5/08... האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית"

כנגד קביעה זו עותר התובע בתביעה שלפנינו.

טענות הצדדים

5.התובע טוען לקיומם של שני אירועים חריגים.

הראשון, בתאריך לא ברור במחצית חודש 5/08, עת פנה לממונה עליו גב' פישר בבקשה לקבלת קידום ונדחה. דחייה שלדבריו גרמה לו תחושת כעס אכזבה התמרמרות, ורוגז בצורה חריפה ובעקבותיה חש כאבים חזקים ותעוקה בחזה. והשני, ביום 27.5.08 עת היה בדרכו לשיחה עם הממונה עליו מר שוקרון בקשר לקידומו חש ברע עקב הלחץ הרב שבו היה שרוי בשל החלטתו שנתקבלה ערב קודם לכן, להתפטר באם לא יקודם.

לטענת התובע, בשני מקרים אלו היה שרוי בהתרגשות ולחץ נפשי יוצא דופן ובשל כך, יש להכיר במקרים אלו כ"אירוע חריג" ובאוטם כ"תאונת עבודה".

לטענת הנתבע, לא הוכיח התובע את המקרים הנטענים על ידו. לגבי האירוע הראשון, לא ידוע תאריך התרחשותו, ולא היה בו כל אירוע חריג שכן אי קידום התובע הינו מצב הידוע לתובע מזה שנים. וגם אם היה, הרי זה בבחינת מתח מתמשך לאורך שבועיים עד לפרוץ האוטם.

באשר לאירוע השני טוען הנתבע, כי גם לטענת התובע לא היה כל אירוע היות ולא ניתן לקבל שמחשבה של אדם הינה בבחינת "אירוע" שכן לא נעשה על ידי התובע כל מעשה ואפילו לא קביעת פגישה עם הממונה עליו. משכך טוען הנתבע, כי גם אם נקבל את גרסת התובע שלא הוכחה, דין התביעה להדחות משלא אירע כל אירוע חריג, ומשכך אין להכיר באוטם שאירע לתובע כב"תאונת עבודה".

המצע המשפטי 

7.הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 קובעות-