עמדי ואח' נ' יואלי ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה קטנה בגין תאונה שארעה ביום 16.6.13 בצומת הרחובות הרפובליקה הדומיניקנית ודהומיי בשכונת קריית מנחם בבירה.

2.כתב התביעה הוגש על ידי התובעת 1, אולם בדיון ביום 15.1.14 טען נציג הנתבעת 2 כי התובעת לא הוכיחה כי היא הבעלים של רכב היונדאי נשוא התביעה (להלן: רכב התובעת). התובעת הצהירה לפרוטוקול כי רכב היונדאי נשוא התאונה רשום על שמה בנוסף לשם בעלה, ובהתאם נקבע כי לא ינתן פסק דין בטרם תמציא התובעת העתק מרישיון הרכב המוכיח זאת לבית המשפט. ביום 19.1.14 הגישה התובעת לבית המשפט העתק מרישיון הרכב ממנו עלה כי התובעת אינה רשומה כבעלים של רכב היונדאי, ובהתאם להחלטת בית המשפט תוקן כתב התביעה באופן שמר יואב עמדי צורף כתובע מס' 2 ביום 28.1.14. הנתבעת 1 הינה מי שנהגה ברכב שנטען כי פגע ברכב התובעת ונתבעת 2 הינה חב' הביטוח שביטחה את רכב הנתבעת במועד התאונה.

3.במכתבי הטענות ומעדויות הצדדים, עלו נסיבות התאונה, לפיהן בעת שהתובעת נכנסה לרח' דהומיי מרח' הרפובליקה הדומיניקנית ביקשה לחנות את רכבה בחניות המאונכות לכביש מימין, בדרך של פניה ימינה בקשת רחבה, דהיינו סטייה מהנתיב שמאלה ואז פניה חדה ימינה לתוך חניה.

התובעת צרפה תמונות הן של הפגיעה ברכבה והן של נסיבות התאונה אשר הבהירו בצורה טובה את נסיבותיה.

4.בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי התאונה ארעה בעטיה של התובעת, לשיטתן, כאשר הגיעה הנתבעת לרחוב דהומיי בסמוך למקום התאונה, ראתה את רכב התובעים עומד ללא ניע במרכז הכביש, חציו בנתיב בה נסעה הנתבעת וחציו בנתיב הנגדי מבלי לאותת ומבלי שניתן היה לדעת לשם מה היא עומדת שם.

הנתבעות טענו כי התובעת חסרת תום לב מקום שברור כי הפניה ימינה לא נעשה מהנתיב הימני אלא ממרכז הכביש ושמאלה ממנו וכי לו היתה מביטה במראות הרכב היתה רואה את רכב הנתבעת. הנתבעות טענו כי מוקדי התאונה כפי שהם משתקפים בתמונות מעידים כאלף עדים על כך שהפניה ימינה נעשה ממרכז הכביש. בעדותה בבית המשפט ביום 15.1.14 שבה הנתבעת על גרסתה כי בעת שנסעה ברח' דהומיי ראתה את רכב התובעת עומד בין הנתיבים ללא ניע וללא איתות וכי האטה וחלפה על פניו כשלפתע שמעה וחשה חבטה, שהתברר כפגיעה של רכב התובעת בחלקו השמאלי האחורי של רכבה שלה. לדבריה, הפגיעה נראתה שולית ועל כן לא נלקחו פרטיהם של עד ראיה שנכחו במקום.

5.התובעת טענה, ועמדה על טענתה כי פנייתה שמאלה למרכז הכביש היתה סבירה בנסיבות בהן ביקשה להחנות את רכבה, וכי היה על הנתבעת 1 לעצור את רכבה לחלוטין ולהמתין עד לסיום חנייתה. לשיטתה היתה זו הנתבעת שעקפה אותה מימין וכאשר היא באה לפנות ימינה לתוך החניה התנגשה בה.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמיוחד בתמונות שצורפו שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

6.התובעת שבה והעידה כי לצורך הכניסה לחניה מימינה, היה עליה לפנות ימינה בקשת רחבה במיוחד, תוך סטיה מנתיב נסיעתה שמאלה לתוך הנתיב הנגדי וממנו לפנות ימינה. ביצוע חניה שכזו מצריך זהירות כפולה ומכופלת, הן בשל הסטייה לנתיב הנגדי והן משום החזרה ממנו במאונך לכיוון התנועה לתוך החניה וזו לשון סימן ג' לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961:

סטיה מנתיב נסיעה

40 (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון.

(ב) ----

(ג) נוהג רכב בכביש כאמור בתקנת משנה (ב) לא יעבור לנתיב הנמצא משמאל לנתיב המרכזי.

אין פניה אלא בבטחה

41. נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש.

פניה ימינה

42. נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה, ויפנה ימינה פניה חדה, זולת אם סומן אחרת על פני הכביש.

7.הנתבעת העידה כי האטה את מהירות נסיעתה כשהבחינה ברכבה של התובעת עומד במרכז הכביש מבלי לאותת (רק בעדותה בבית המשפט טענה התובעת כי אותתה, בכתב התביעה לא נטען כן), במצב זה היה על התובעת לוודא בשבע עיניים כי נתיב הנסיעה פנוי וכי יש בידה לפנות ימינה מבלי לסכן מי אדם או רכוש.

8.מעבר לצריך אוסיף כי אף הנזק הנטען על ידי התובעים לא הוכח ולא נתמך בחוות דעת של שמאי. לכתב התביעה צרפה התובעת מכתב בכתב יד על דף של מוסך 2 האמנים בירושלים בע"מ מיום 4.7.13 בו נאמר: "לכבוד סימה עמדי, הצעת מחיר יונדאי אקסנט 2001 מס' הרכב 82-166-24 החלפת כנף קדמי ימין ותיקון פגוש קדמי ימין + צביעה 1500 ₪ כולל מע"מ". המסמך נחתם בחותמת בלבד ללא ציון שמו של החותם, וגם לו הייתי רואה לקבל התביעה, לא ניתן היה לקבוע פיצוי כספי על סמך מכתב שכזה, שאינו מבהיר איזו פגיעה מיוחסת לתאונה, מתי נוצר הנזק ומהם רכיבי התשלום.